אפלבוים, שלמה
בן ברכה ויוסף, נולד בשנת 1928 בתל-אביב למשפחת עמלים. הוא למד בבית-הספר "תחכמוני" ובבית-הספר הטכני "מונטיפיורי" והתמחה במלאכת הלחצנות. תחילה עבד בעיריית תל-אביב, אחר- כך עשה שנת שירות ביישובי-הספר שבגליל ומשחזר משם שוב לא רצה בפקידות, אלא בחר בסדנה בבית-חרושת והיה לפועל טוב. מנעוריו היה חבר ב"הגנה", השתתף בפעולות "ליל וינגייט" וקיים במסירות ובאחריות כל שהוטל עליו. היה אדם צנוע, נאמן לעצמו, לאדם, לעם ולאלוהיו. עם פרוץ מלחמת-העצמאות מילא את חובתו בהגנת תל-אביב ופרבריה; עבר קורס למדריכים ולקציני-חבלה, הועבר לליווי- שיירות והשתתף בקרבות בסביבות ירושלים והנגב. בזמן האחרון היה סמל-חבלה ב"שועלי שמשון" בחטיבת "גבעתי" ושלושה ימים לפני נופלו יצא כסגן מפקד הפעולה וכאחראי לחבלה בפעולת-נחיתה בחוף אשדוד, כדי לפוצץ סוללת תותחים מצרית בין אשדוד לניצנים ולסייע על-ידי כך לפריצת הדרך אל הנגב. ביום ט"ז בתשרי תש"ט (19.10.1948) נפל בכיבוש חוליקאת בעת מבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב, והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג.