אפלבוים, יצחק

בן צבי ורחל. נולד ביום ז' באייר תרפ"ה (1.5.1925) בעיר קוברין שבפולין. בשנה בה סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי פרצה מלחמת-העולם השניה וצבאות הנאצים פלשו לפולין והביאו הרס על יהדות אירופה. המשפחה נמלטה אז אל ברית-המועצות והגיעה בנדודיה עד לאוזבקיסטן. בגיל צעיר התנדב לצבא האדום ושירת שנים אחדות בחיל-הים. אבל בחזרו לפולין בתום המלחמה ובמצאו את ביתו הרוס הסתפח לשאר אחיו שנשאו עיניהם לארץ. הצטרף לפעולותיה של תנועת הבריחה וההעפלה, התנדב ושימש מורה-דרך למעפילים ופעל רבות כשהוא נתון בסכנת-נפשות. בשנת 1947 עלה סוף סוף לארץ. את לחמו מצא בעבודת-המסגרות. בשנת 1950 גויס לצה"ל ושירת בחיל-החימוש במשך שנתיים. לאחר שחרורו עסק בפחחות ולאט לאט התחיל מתבסס ובונה ביתו מתוך אושר. בסוף אוקטובר 1956 נקרא לגיוס-חירום וביום ז' בכסלו תשי"ז (11.11.1956) נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. הניח אשה וילד ואשתו אז בהריונה. החוברת "לזכרם" הוקדשה לו ולעוד ארבעה מחבריו שנפלו באחד ממבצעי-גדודם.