אפלבוים, אסתר (סיוטה)
בת טובה ויוסף, נולדה ביום כ"ט בסיוון תרפ"ב (25.6.1922) בעיר חוטין, פלך בסרביה, רומניה. בבית הוריה התחנכה ברוח ציונית ומילדותה נכספה נפשה לארץ. בסיימה את הגימנסיה הכללית בעיר צ'רנוביץ עשתה כל מאמץ לעלות לארץ, ובחודש מרס 1944 עזבה את עיר-מגוריה ועלתה לארץ-ישראל. כשישה חודשים התלבטה בקשיי קליטה והתיישבות ולבסוף החליטה להתחיל ללמוד בבית-הספר לאחיות של "הדסה" על הר-הצופים בירושלים. היא אהבה את המקצוע שבחרה בו ואחרי סיימה את לימודיה המשיכה לעבוד כאחות מוסמכת בבית-החולים "הדסה" בירושלים. גם אחרי נישואיה המשיכה לעבוד שם. באהבה רבה הגישה עזרתה לחולים ובעבודה זו ראתה חובת-כבוד לעצמה. הדרך להר הצופים עברה בשכונת שייח'-ג'רח הערבית ועם פרוץ המלחמה התאפשרה התנועה להר בשיירות שאובטחו על-ידי הצבא הבריטי. בשעות הבוקר של יום 13.4.1948 יצאה שיירה להר הצופים, לאחר שהבריטים הבטיחו כי הדרך פתוחה ובטוחה. השיירה נתקלה במארב ערבי בשכונת שייח'-ג'ראח ומאות ערבים המטירו עליה אש עזה. חלק מכלי הרכב הצליח להיחלץ ולחזור, אך שני אוטובוסים, אמבולנס ומשוריין ליווי נלכדו במארב. במשך שעות רבות לחמו אנשי השיירה וניסו למנוע התקרבות הערבים לכלי הרכב. אש שנורתה מעמדותינו בעיר ובהר הצופים וכן משוריינים שנשלחו למקום לא הצליחו לסייע לשיירה. כוחות צבא בריטיים שהיו במקום לא התערבו ולא עשו דבר כדי לסייע, למרות הפניות אליהם. בשעות אחה"צ הצליחו הערבים להעלות באש שני אוטובוסים על נוסעיהם. רק לפנות ערב התערבו הבריטים וחילצו את הניצולים מכלי הרכב הלכודים. מתוך 112 נוסעי השיירה נהרגו 78 ו24- נפצעו. בשיירה זו נפלה אסתר חלל, ביום ד' בניסן תש"ח (13.4.1948). היא הובאה למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות בסנהדריה בירושלים.
