אסייג, אברהם

בן זקונים לרבקה ולמסעוד. נולד ביום כ"א בניסן תשכ"ה (23.4.1965) בנהריה. אברהם למד בבית-הספר היסודי ע"ש ביאליק בעכו ואחר-כך במגמת ספרות ותיאטרון בבית-הספר התיכון 'אורט' ע"ש דרסקי בעיר זו. הוא שקד על לימודיו והיה אהוב על מוריו. מוקף בהוריו ובשבעת אחיו ואחיותיו גדל אברהם בבית, שהאווירה בו חמה ואוהדת. תוסס ברוחו היה, ורעיונות וחלומות מגוונים התרוצצו תמיד בראשו. בין השאר, חשב על נסיעה לאוסטרליה, על לימודי תיאטרון וספרות ועוד ועוד. את מרצו כיוון, בין השאר, לפעילות בתנועת הצופים – אך לא רק כחניך, לאחר שמדריכיו עמדו עד מהרה על תכונותיו הברוכות והכשירוהו לתפקיד 'מרכז צעיר'. בתפקיד זה אכן הוכיח את יכולתו בהדרכת חניכיו וביצירת אווירה חברתית נעימה ויוצרת. בד בבד אהב לצייר ואף כתב שירים. בשנת 1983 התגיס אברהם לצה"ל. בתחילה שירת בסיירת מטכ"ל, וממנה הועבר לתפקיד מדריך בקורס קצינים. תפקידו זה לא סיפק אותו, והוא ביקש לעבור שוב ליחידה קרבית. מבוקשו ניתן לו והוא הוצב בפלוגת ההנדסה של חטיבת 'גולני', שבמסגרתה נשלח לבסיס אימונים כדי לתרגל את הטירונים. לאחר-מכן סיים בהצטיינות קורס מש"קי מודיעין, חזר לפלוגתו ושירת בה בתפקיד זה. "תמיד היה במוקד העניינים, הרוח החיה של החברה בפלוגה… אחראי, אהב את תפקידו… עשה את תפקידו במסירות ובנאמנות," כדברי מפקד מהחטיבה. ביום כ"ב בחשוון תשמ"ו (6.11.1985) נפל בעת מילוי תפקידו, כאשר נגמ"ש של החטיבה התדרדר לתהום. אברהם, שישב בנגמ"ש נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בנהריה. השאיר אחריו אם ושבעה אחים ואחיות – צביה, שושנה, ויקטוריה, רחל, אורלי, שולה ודוד. שמו מונצח בחדר "יזכור" שבמוסיאון גולני