אסולין, עידן

בנם הבכור של מירי וסיימון. עידן נולד ביום י"ד בשבט תשנ"ד (25.1.1994) בחיפה, בבית החולים רמב"ם. אח בכור של יובל ומאיה. ילד שובב וסקרן היה עידן, זריז בהתפתחותו. הוא החל ללכת עוד לפני גיל שנה, ומיד עבר להתרוצצות ולחקירה של כל מה שפגש בו. גם את השפה רכש מהר מאוד. מילדות, סיפרו הוריו, עידן בלט בחיוניותו ובאנרגיה שלו, בתשוקה לחוות את הסביבה ואת החיים במלוא העוצמה וללא כל פחד. עידן גדל והתחנך בחיפה. כבר ב"גן שרה" בלט במנהיגותו, בידע שלו, בהומור וביכולת לרתק את חבריו סביבו. הוא אהב להקשיב לסיפורים, ומגיל צעיר ניכר גם ביכולת לספר את חוויותיו בעניין, ברגש ועם הומור רב. בהיותו בגן הוא כבר אהב לעבוד במחשב, כן ניכרו בו כישרון כתיבה וציור והוא אף הכין עבודות יפות מגבס. מהגן עידן המשיך לבית ספר יסודי "רמות", שם הרשים את המחנכות שלו שנה אחר שנה ביכולותיו, בכישרון הכתיבה שלו, בדמיון, ברעיונות ובמנהיגותו הטבעית. בכיתה ג' המחנכת שלו אהבה מאוד את כתיבתו, ובעזרתה הוא אסף את סיפוריו לספר ושמו "הסיפורים של עידן". בכיתה ד' קיבל מהמחנכת שלו תעודת הצטיינות וספר במתנה. אחרי שש שנות בית הספר היסודי עידן המשיך לחטיבה ותיכון ב"ליאו באק". הוא למד במגמת קולנוע ופסיכולוגיה, "מגמה בה רכש כלים וידע אשר העצימו ומינפו את יכולותיו ואהבתו לאמנויות הבמה ואהבתו לאדם באשר הוא", כדברי הוריו. במסגרת הלימודים עידן החל להכין סרט על חברו לכיתה דניאל יגן שנפטר, סרט שלא הספיק לסיים. לאורך השנים הוא גם בלט באנגלית, בהיסטוריה ובספורט. כן השתתף בכיתה י"א בפרויקט "גישור", שכלל מפגשים עם תלמידים ערבים. עידן פרח מבחינה חברתית בתקופת התיכון. בין היתר פיתח מאוד את כישרונו לספר סיפורים ואת חוש ההומור שלו והיה מוכר כמצחיקן של השכבה, וכמי שיש לו בדיחה על כל נושא. כך למשל ביקש פעם מהמורה במהלך השיעור לשתות, וכשאישרה הוא הוציא בקבוק של תינוק והחל לינוק, להנאת כולם… חבר סיפר: "תמיד היית בא לכולם במשפט הפתיחה הזה שלך 'אתם לא מבינים מה קרה לי' … ואז סיפור עידן כזה על איך הלכת לאיבוד ובא לך איזה חייזר ושתית איזה צ'ייסר כחול ונרדמת ומצאת את עצמך אלוהים יודע איפה … ואיכשהו תמיד ידעת למצוא את הדרך שלך חזרה". כדי לשמור על כושר גופני עידן נהג להגיע ברגל לבית הספר. עם הזמן הוא היה מוכר כמאחר כרוני ללימודים, אך סלחו לו כי לכל איחור היה לו תירוץ. כדברי הוריו: "אפשר היה לכתוב ספר שלם שעל הכריכה היה כתוב 'תירוצים לאיחורים בהמלצת עידן'"… עידן היה תמיד אופטימי וממוקד – כל דבר ששם לעצמו כמטרה היה מתאמץ להגיע לשם. לקראת תום לימודיו, כשהבין שהקדיש זמן לחברים ולבילויים אך לא מספיק ללימודים, הוא לקח את עצמו בידיים, למד בחריצות ועד מהרה הדביק את הפערים וחזר להצליח. היה לו קשר מצוין עם מוריו ובעיקר עם המחנכת יעלה, וכך היא כתבה לו בסיום התיכון: "עידן, המייל שכתבת בערב שישי אחד השנה, על מי תהיה בעתיד, על האמונה בעצמך ועל האופן בו תתגבר על כל המכשולים עדיין חקוק בזיכרוני. איזו עוצמה, איזו אמונה באמת מעוררת השראה … עידן, יש בך יכולת מילולית מצוינת. יכולת לרתק את הסובבים אותך בצורה הייחודית לך, בכנות, בשיתופיות, בפתיחות. עידן, מצויד בהצלחות ובאמונה כי הכול אפשרי צא וכבוש את העולם". בפוסט בפייסבוק לקראת נשף סיום התיכון כתב עידן לחבריו: "סוג החוויות שעברתי בבית הספר בשלוש השנים האחרונות לטוב ולרע עם כל אחד ואחד מכם הוא לא רגעי, אלא מתמשך. לכן קשה לי לשכוח וקשה לי שלא להתגעגע, לכן הרגשת הגעגוע לעולם לא תעבור … אני רוצה לאחל לכל אחד ואחד מכם רק טוב והצלחה בהמשך הדרך … תאמינו בעצמכם, תפרצו גבולות ותעשו מה שיעשה אתכם הכי מאושרים, כי הזמן טס כל כך מהר. והכי חשוב שתזכרו שחיים את החיים רק פעם אחת … ואני אסיים במשפט שמלווה אותי כבר כמה שנים – רק מי שמאמין בבלתי יאומן ישיג את הבלתי אפשרי". עידן היה מאוד קשור למשפחה, והרבה לעזור בבית. היה לו קשר קרוב ומיוחד עם הוריו ואחיו. את אביו סיימון עידן העריץ. הוא אהב לשמוע מאביו על עבודתו בחדר הניתוח, על הצלחות ועל הצלת חיים, ועל חוויותיו מהשירות בצבא כחובש קרבי בחטיבה שבע, תחת המפקד אביגדור קהלני. השניים גם הרבו להתווכח על עקרונות חיים ונהנו ללכת יחד לים, לשחק מטקות בחוף או כדורגל בשכונה. עם אימו מרי היה לעידן קשר קרוב וטוב, קשר של בן בכור ובוגר עם אימא צעירה וגאה בבנה. עידן הרבה להתקשר, לעדכן ולהתעדכן, שיתף את אימו בדברים שאהב והיה גאה שהיא קיבלה אותו והאמינה בו, ביכולותיו ובבחירותיו. תמיד הוא הצחיק את אימו וזלזל בדאגת היתר שלה וב"שמור על עצמך" שאמרה לו בכל יציאה מהבית. לאחיו ולאחותו היה עידן אח אוהב, שדאג להם במלוא האחריות של אח בכור. ליובל, הצעיר ממנו בשש שנים, היה עידן דמות לחיקוי בכל מעשיו. לא פעם עידן לקח את אחיו לקולנוע ולבלות בעיר, כך למשל ביום הולדת ארבע-עשרה של יובל עידן פשוט לקח אותו לחנות הבגדים האהובה עליו, שיבחר לעצמו מתנה. את אחותו מאיה, הצעירה ממנו בשלוש-עשרה שנים, ליווה עידן פעמים רבות לגן והרבה לפנק אותה. פעם, כשהיא נפצעה בלונה פארק, הוא פרסם פוסט: "מאיה, אף אחד לא אוהב אותך יותר ממני". כמה שעות לפני נפילת עידן השניים צפו יחד בסדרה "המרוץ למיליון", ומאיה שמעה מעידן משפט שתיקח איתה כל חייה: "מאיה, את צריכה לבחור במי שיש לו אופי ולא יופי. ההתנהגות של האדם קובעת, ולא רק המראה והיופי". עידן התנהל תמיד בצניעות, בענווה ובאצילות. היה לו קשר מצוין עם כל בני המשפחה המורחבת והוא אהב מאוד מפגשים משפחתיים, בהם היה מתעניין בחיי כולם והיו מרבים להתייעץ איתו. הוא היה קרוב מאוד אל כל דודיו ודודותיו. עם השנים עידן התקרב מאוד לדת, ביקר בבית הכנסת ואהב לשמוע דברי תורה ולהקשיב להרצאות של רבנים. הדת חידדה את אהבתו למשפחה, כפי שכתב בפוסט בפייסבוק: "מה זה כסף בחיים? כולה שטר נייר מסריח שאנשים חושבים שאפשר לקנות איתו אושר. אלה דברים חומריים, זה לא אושר מבחינתי. כן, בגד חדש גורם לך להיות מאושר ליום יומיים או איזה טיול לחו"ל, אבל זה בכלל לא משתווה לאהבה של משפחה חמה ואוהבת, הורים שעומדים אחריך באש ובמים לא משנה מה, הצחוקים בארוחת שישי אחרי בית כנסת, כל אלה לא משתווים לשום דבר שהוא חומרי … כמעט כל אחד מאיתנו זכה בעושר הזה – זה שאנחנו עומדים ויש לנו משפחה. זה העושר שמקנה לנו את האושר האמיתי, זה העושר שאנחנו צריכים לרדוף אחריו. רק שאנחנו כבר לא באמת מעריכים אותו וכבר שכחנו מהו 'עושר' אמיתי – המשפחה". עידן היה נער גבוה, רזה וחתיך, מלא בשמחת חיים ובאהבת החיים. תמיד היה מוקף בחברים, ובחברה הוא היה הדבק, המנהיג, הנשמה, היוזם. עידן היה בעל כישרון ביטוי רב וידע לדבר ולכבוש לבבות, ידע ליצור חיבורים בין קבוצות חברים ממקומות שונים ומתקופות שונות, ידע להקשיב לזולת ולתת מעצמו, ידע לתת לכל אחד את ההרגשה שהוא חברו הטוב ביותר. כשלמד בתיכון נוצרה חבורת "החבר'ה הטובים" – בנים ובנות מהשכונה מהתיכון ומהצבא שנפגשו בכל סוף שבוע לבילויים ולטיולים בארץ. חבורה מלוכדת מאוד שעידן זכה בה לכינוי "הדבק" – היוזם של כל המפגשים והבילויים. "כשהייתי בכיתה י"א כבר הייתי מיואשת מהלימודים ולא היה לי כוח לבגרויות", סיפרה חברה של עידן, "אני לא שוכחת את כל הנאומים שלך על כמה זה חשוב וכמה אני יכולה וכמה אני צריכה להשקיע". ודניאלה, חברה נוספת, כתבה: "עידני שלי, לא יכולה לתאר איזה בחור מדהים אתה – מצחיק את כולם, מתחשב, תמיד אופטימי, חושב על כולם לפני עצמך כי כזה היית, כזה מושלם". סיפרה אורלי, בת-דודה של עידן: "אני ראיתי את עידן כילד רגיש, עדין נפש, כותב, מלא רוך ואהבה. גיליתי דרך החברים שלו עידן מלא חוש הומור, תוסס, כוכב, מלא אנרגיה ותשוקה לבלוע את העולם, ילד של חברים. מרגש היה לראות בעידן את כל העולמות". "עידן גילה יכולת הכלה מדהימה", כתבו הוריו, "הצליח להכיל את האחר והשונה, להנהיג, להוביל גיבוש חברתי וללכד את כל החברים סביב פעילויות חברתיות, טיולים ומשחקים. בעיקר השכיל להקשיב, לתת עצה, לחזק, לחבק ולעודד. חבר אמיתי … רגישותו, אנושיותו, מוסריותו ותפיסת עולמו הציגו תובנות של ילד בוגר על החיים". בשעות הפנאי עידן אהב לקרוא, בעיקר ספרי הרפתקאות. הוא גם נהג לצפות בסרטוני יוטיוב עם אחותו וכן אהב מאוד מוזיקה – טכנו ועכשווית, לועזית וישראלית. עידן הרבה לעסוק בספורט. מילדות הוא שיחק כדורגל, עם השנים שיחק הרבה עם החברים ואף בנבחרת בית הספר. הוא גם שחה, התאמן במכון כושר ורץ לבד ועם חברים, לרוב בחוף הים. ב-30.1.2013 התגייס עידן לצה"ל. הוא ביקש להתגייס לשירות קרבי, ולשם כך התאמן הרבה לפני הגיוס, אך בשל פציעה ביד (פריקת כתף) מכיתה י"ב ובשל בעיית ראייה שהתגלתה בתהליך הגיוס נאלץ לוותר על החלום וצורף ליחידה סמויה של המשטרה. אחרי כמה חודשים עידן ביקש לעבור והוצב בחיל הים, בפלגת כוח אדם בבסיס בבת גלים, חיפה. עד מהרה הוא התאקלם בבסיס, והיה חייל מוערך וחבר אמיתי לכל עמיתיו. סיפר אלוף משנה סמי, מפקד היחידה בה שירת עידן: "עידן היה חייל אחראי, מסור ויוזם, שהתבלט בערכי הרעות ואהבת האדם שהנחו אותו במעשיו. תמיד חיפש דרך לעזור לסובבים אותו ולתת מעצמו לחברים ולפלגה. כל זאת בחיוך ומתוך אהבה לזולת. בזכות מעלותיו היה עידן אהוב על כל חבריו ועל כל מכריו בבסיס". במהלך השירות התקדם עידן לדרגת סמל. עידן נפל בעת שירותו ביום ו' בטבת תשע"ה (28.12.2014), שלושה ימים אחרי שכהולך רגל חצה כביש בפארק הכט במערב חיפה ונפגע מרכב. בפוסט בפייסבוק פרסם פעם עידן שיר המתאר תאונה כזו, כאילו חזה את מותו, כדברי הוריו. כך השיר מסתיים: "יש לי שאלה אחרונה אימא, לפני שאעצום את עיני. אני לא שתיתי ונהגתי אימא, אז למה איבדתי את חיי?" עידן היה בן עשרים בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה. הותיר הורים, אח ואחות. על מצבתו של עידן כתבו אוהביו: "חדוות החיים, הנתינה והאהבה שלך יישארו בליבנו לעד. יהי זכרך ברוך". ספד לעידן חברו אור אוחנה: "עידן אחי היקר. אני מרגיש שקרעו לי חתיכה מהלב ושאין דרך לרפא את הכאב שנוצר … אני רוצה להגיד שאני גאה בך אחי היקר, על החבר שהיית בשבילי, על הכתף התומכת ועל האוזן הקשבת … אני אוהב אותך אחי היקר, ומקווה שאתה מסתכל מלמעלה עכשיו ורואה כמה אהוב ומשמעותי היית בחיים שלי ושל כל האנשים שהגיעו. תמיד אזכור אותך, את החיוך שלך, את הצחוק שלך. תשמור עלינו מלמעלה, אחי היקר". אור אוחנה כתב בימי השבעה שיר לזכר עידן: "חמישי בערב, הפלאפון צלצל / אמרו לי שנפצעת, לא הצלחתי לעכל / … איך מתחילים לדבר עליך בלשון עבר / לעכל שזה כבר לא יהיה אותו הדבר / להבין שנגמר. / כבר פיתחתי תקוות / בסוף אהיה חייב להשלים עם העובדות / שעכשיו כבר לא נותר לי שום דבר לעשות / רק להבין שנגמר". במלאת שלושים יום לנפילת עידן חל גם יום הולדתו העשרים ואחת. כתבה ג'קי אחות אביו, דודתו האהובה והקרובה אליו במיוחד: "עידן אהוב שלי. הרי תמיד כתבתי לך ברכות ליום הולדתך, לגיוסך, לחגים. הרגע אני צריכה מילים אחרות, כבדות, כואבות, מהפינות הנסתרות וההומות שבלב … עידן, ידעת לנצל את מעט הזמן שהוקצב לך ותמיד הדגשת שהחיים קצרים ויש לנצלם וליהנות ככל שניתן, ואתה ידעת לעשות זאת בדרכך שלך … עברו שלושים יום והעולם לא עצר את תנועתו, העולם ממשיך במסלולו ורק עולמנו חרב … עידן אהובי אתה חסר לנו. אני ממאנת להיפרד ושומרת את דמותך, קולך, צחוקך. אתה איתי בליבי, במחשבתי, בנשמה ובהוויה. שתישאר צעיר לנצח. אוהבים אותך ולעולם ננצור אותך בליבנו". ספדה רחל, דודתו של עידן, באזכרת שלושים יום לנפילתו: "במחשבה, עידן, אתה עדיין חי. שומעים את קולך ואת צחוקך בחדר, אך חסרונך מורגש … עידן, אתה חקוק היטב בליבנו. מקווים שטוב לך במקום אליו הלכת, שקט, רגוע. המשך להתבונן בנו מלמעלה ושמור על הוריך, אחיך, משפחתך וחבריך. תחסר לנו מאוד". ניקול, דודתו של עידן, כתבה: "עידן אהוב שלנו. חלפו יותר מחודשיים מאז התאונה המחרידה שקטעה את חייך ולקחה אותך מאיתנו. אין יום שאנחנו לא חושבים עליך. הגעגועים הולכים ומתעצמים מיום ליום. חסרונך הותיר חלל ענק בליבנו … ילד אהוב, שמור על עצמך למעלה ושלח נחמה לאחיך להוריך למשפחה המורחבת ולכל החברים שכל כך מתגעגעים אליך. נוח על משכבך בשלום, אהוב שלנו". באתר גלעד לזכר חללי חיל הים נפתח דף לזכר עידן, ובו מובאים באומר ובתמונות תיאורים וזיכרונות מחייו הקצרים.