אסולין, חבצלת (“חפצי”)
בת חיים ועליזה. נולדה ביום כ"ב בחשון תשט"ו (18.11.1954) בקיבוץ רביבים. בילדותה עקרה המשפחה מהקיבוץ והשתקעה בשכונת רמת אליהו בראשון לציון. חבצלת למדה בבית הספר היסודי על שם ויתקין וסיימה במגמה הספרותית המוגברת בגימנסיה הריאלית בראשון לציון. היא הייתה תלמידה חריפת-תפיסה בעלת קסם רב והתחבבה על חבריה ועל מוריה. המחנכת מהגימנסיה הריאלית זוכרת כי "חבצלת הייתה פעילה מאוד מבחינה חברתית. בשיעורי החברה הייתה מעורבת ביותר, שכן בעיות בית-הספר, הלימודים, החברה והמדינה העסיקו אותה ברצינות רבה. ביחסה אל החיים, שפעה הומור צברי חם ולא פעם גברה בזכותו ובאמרי-החן שלה על המועקות ששררו בסביבה. במקרים רבים הייתה הדוברת של הכיתה ומעולם לא השלימה עם מעשה עוולה". כך, למשל, כאשר המורה לספרות ביקשה "להעניש" את הכיתה ולא ללמד נטלה חבצלת יוזמה והתנדבה ללמד במקום המורה. את הציון "טוב מאוד" בבחינת הבגרות בע"פ בספרות, העניק לה משורר ידוע. עם כל רוח הנעורים והמשובה שלה, התבגרה כנערה מעמיקת חשוב ששוחחה על בעיותיה כאדם מבוגר וחברותיה ראו בה יועצת נאמנה תמיד. חפצי היתה חברה ב"תנועת הצופים" וב"נוער העובד" ונטלה חלק פעיל בפעולות הגדנ"ע. היא אהבה אמנות, ריקוד ומוסיקה ושאפה לעשות ולתרום למען הזולת. חבצלת התגייסה לצה"ל בסוף ינואר 1973 ולאחר הטירונות הוצבה למפקדת קצין ההנדסה הראשי. היא השתדלה למלא את תפקידה כמיטב יכולתה ותכננה לעתיד, להמשיך לימודיה באוניברסיטה. בשעותיה הפנויות המעטות סיימה קורס תפירה ותפרה, במו ידיה, בגדים לעצמה ולבני-הבית, כדי להקל את המצב הכלכלי הקשה. ביום ט' באב תשל"ג (13.8.1973), לאחר ששכבה שבוע ללא הכרה, נפטרה טר"ש חבצלת בעת שירותה והובאה למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בראשון לציון. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדה: "עת קצרה שירתה חבצלת ביחידה – – – אך גם בזמן קצר זה למדנו להכירה ולהוקירה. מיום הגיעה ליחידה השרתה רוח טובה וחברותית על כל עובדי המשרד".
