אסולין, דורון

בנם הבכור של עליזה ומאיר. נולד בבאר שבע, ביום י"ג בתשרי תשמ"ח (6.10.1987), ובבואו לאוויר העולם נמלא הבית באור גדול ובשמחה. דורון גדל והתחנך בבאר שבע: הוא ביקר ב"משפחתון יוכי", בגן "מולדת" ובגן "שכם". את לימודיו החל בבית הספר היסודי הממלכתי-דתי "נתיבי עם", המשיך לחטיבת הביניים של ישיבת בני עקיבא "אוהל שלמה", ואחר כך לישיבה התיכונית "אמי"ת". את בחינות הבגרות ובהן חמש יחידות במקצועות פיזיקה, מתמטיקה, אנגלית, תנ"ך ותורה שבע"פ, סיים בהצלחה. דורון הקרין שמחת חיים ותמימות. יופיו בלט בשטח, ומבטו היה נעים וכובש. איתן היה ברוחו, הלך בדרך שהאמין בה, ומעולם לא נסחף אחרי הזרם. מתוך שביקש לתרום לקהילה התנדב במד"א (מגן דוד אדום). כשהיה דורון בכיתה י"א יצא עם משלחת של רשת "אמי"ת" לביקור במחנות ההשמדה בפולין, וחזר מזועזע מהמראות, מתנאי החיים שהיו מנת חלקם של היהודים, ומסיפורי הזוועה שסיפרו ניצולי שואה שהתלוו למשלחת. סיור זה חיזק את דעתו שחייבים להיות חזקים ומאוחדים נגד כוחות הרשע שבעולמנו. ספורט היה מוקד מרכזי בחייו של דורון. הוא הצטיין בשחייה, שיחק באקדמיה לכדורסל "בית"ר באר שבע", ואף שם הצטיין. בשנת 1998, בגיל אחת-עשרה, ניצל בנס כשיצא מאימון כדורסל בבית הספר "מקיף ו'?", כחמש-עשרה דקות לפני קריסת גג אולם הספורט על שני חבריו הבוגרים, שלומי טולדו וליאור קבלו, שנהרגו באסון. ענף ספורט נוסף שדורון הגיע בו להישגים היה קרטה, והוא הגיע עד לחגורה כתומה. הוא היה מופיע לאימונים המפרכים גם לאחר שהתגייס, בחופשות הקצרות שקיבל. בכל הזדמנות שיחק כדורגל, והיה אוהד מושבע של קבוצת "הפועל באר שבע". דורון אהב את הארץ וחרש את שביליה לאורכה ולרוחבה – מהחרמון ועד אילת. הוא התחבר לנופים, לאנשים, למורשת ולהיסטוריה. כן השתתף בצעדות רבות – צעדת ירושלים, צעדת הנגב, צעדת הכנרת, צעדת המעיינות ועוד… הוא אף הספיק לטייל לא מעט בחוץ לארץ וביקר בצרפת, בשווייץ, באיטליה ובקפריסין. בהתקרב מועד הגיוס, עבר דורון מבדקי טייס, אך אהבתו לים ולאתגרים הובילה אותו לגיבוש חובלים. דורון יועד למגמת שייט, ועם גיוסו לחיל הים, ב-12.3.2006, החל בקורס חובלים. לאחר שישה חודשים חדרה בו ההכרה שלהיות לוחם חי"ר ביחידה מובחרת זו הדרך המתאימה לו ביותר, ועזב את חיל הים. הוא ביקש להגיע ליחידת "דובדבן", אך הדבר לא הסתייע. העדפתו הבאה הייתה חטיבת "גבעתי", והתנה את שיבוצו המחודש בכך שיהיה לוחם ביחס"ר (יחידת סיור). דורון עבר אפוא את הטירונות מחדש, והחל במסלול הלוחם שנמשך ארבעה-עשר חודשים בפלנ"ט (פלוגה נגד טנקים) "עורב" שבגדוד "שועלי שמשון". הוא השתתף בפעילויות מבצעיות רבות, וגילה אומץ לב, מסירות לחבריו, ודבקות במשימה. דורון נפל בקרב ברצועת עזה ביום כ"ד באדר א' תשס"ח (1.3.2008), במהלך מבצע "חורף חם". במבצע זה הוטל על חטיבת "גבעתי" למנוע את ירי הטילים המתמשך לעבר יישובי מערב הנגב ואשקלון. דורון ששימש קלע ונווט חוד, הוביל בראש הכוח אל היעד, בפאתי ג'בליה. במהלך הקרב נורתה אש לעבר הכוח, והמפקד נפל לאחור מההדף. דורון זיהה את כיוון הירי והתרומם. הוא ראה את המחבל, צעק "מי זה" כדי לא לפגוע בכוחותינו שהיו בשטח, והספיק לירות לעבר המחבל. אז נורה לכיוונו צרור; הכדור האחד פגע בנשק וגרם למעצור, הכדור השני פגע בצווארו, והכדור השלישי פגע בעורק הלב הראשי. דורון הרים את היד כדי לסמן לצוות שנפגע, ואז נפל. עמו נפל סמל-ראשון ערן דן-גור. דורון היה בן עשרים וחצי במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי שבבאר שבע. הותיר הורים ושלוש אחיות – כנרת, אנאל ועדן. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל-ראשון. על קברו של דורון נחקק הפסוק "הצבי ישראל על במותיך חלל, איך נפלו גיבורים" (שמואל ב', פרק א, פסוק י"ט). ספד לדורון סגן-אלוף גיא ביטון, מפקד גדוד הסיור: "אתה וחבריך לפלוגה נדרשתם לבצע משימה מורכבת תוך הפגנת ערכים שעליהם חונכת שהנם דבקות במשימה, חתירה למגע ומצוינות, עד כדי הקרבת חייך על קדושת המדינה. … אתמול צעדת בראש חבריך כנווט חוד ונקטעו שנותיך היפות. נפלת מול אויב שפל ונבזה שכל מטרותיו להתיש את תושבי עוטף עזה, שדרות ואשקלון. … חבריך מספרים כי היית חבר מסור ונאמן, בעל יָזמה ואהבת ארץ ישראל. אהבת לבלות עם חבריך, נחשבת למוביל בצוות, ותמיד התבלטת בכל משימה. תמיד שמרת על שמחת חיים ודאגת ליצור סביבה נעימה בקרב הצוות והפלוגה. … אנו נמשיך את מורשתו של דורון ונמשיך לבצע כל משימה שתידרש מאתנו להביס כל אויב שיבקש לפגוע במדינת ישראל ותושביה." הספיד את דורון הרב שלמה דנינו בן-דוד: "… דורון, בחור חמד, דורון של ממש. מזיגה מופלאה של תכונות במינון מדויק. שקט פנימי בולט לעין, חברתיות ומשפחתיות בדיוק במידה. אפשר לראות אותך עומד עם החיוך הנבוך, חצי מבויש וחצי שובב … אנחנו בטוחים שמלאכי החן יוצאים לקראתך עכשיו ומלווים אותך, ומפנים לך דרך של כבוד." הספדו של גדעון אסולין, בן הדוד של דורון: "גיבור ישראל! אנו עומדים כאן היום ובוכים על אָבדן כה גדול … אתה, דורון, היית גאוות המשפחה ותמיד ניסית לשכנע את כולם להתגייס לקרבי. כששאלנו אותך לגבי המבצעים בעזה, אמרת בחיוך האופייני לך שאתם יודעים איך להיכנס אבל לא יודעים איך לצאת … וזה אתה דורון, גור אריה, חייל אמיץ, שלעולם לא הראה את הפחד שלו! … היום אתה נפרד מאתנו והולך לעולם אחר, עולם שבו לא תצטרך להילחם יותר ולהקריב את חייך למען השלום! זה המקום שאליו אתה מיועד, מקום שאליו נלקחים הטובים ביותר, זהו עולם של מלאכים! מצדיעים לך בפעם האחרונה ונשבעים לך שתישאר בלבנו תמיד." דבריה של ענבל, חברתו של דורון: "אהוב יקר! תמיד היית גיבור ותמיד תהיה גיבור! היית פשוט כל כך מושלם, לא היה חסר בך כלום. היית צנוע, רחמן ואוהב … אני מודה לבורא עולם שנתן לי את הזכות להכיר אותך, להיות אתך, לאהוב אותך. תנוח שם למעלה ותשמור עלינו, אנחנו נחשוב עליך כל הזמן." במכתב הניחומים למשפחה השכולה כתב הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי: "… מפקדיו של דורון מספרים כי היה לוחם מעולה שהאמין בצדקת הדרך וזכה לאמונם המלא. דורון תואר כאדם גלוי לב וחייכן, שאהב את הארץ ואהב לטייל בה. בשל כל אלה ועוד, היה אהוד על הסובבים אותו. דואב הלב על מותו של דורון בטרם עת. בטוחני, כי דמותו תאיר את דרכם של מפקדיו וחבריו." סגן-אלוף גור שרייבמן, מפקד היחידה, כתב: "דורון היה לוחם מצוין ובלט בעיקר בתחום הניווט, על כן שימש כנווט חוד והיה יד ימינו של מפקד הצוות. דורון, מספרים חבריו לצוות, ניחן במנהיגות שקטה והם צעדו אחריו בכל משימה. דורון היה אדם גלוי לב ולא חשש לבטא את דעותיו ואת אשר על לבו בקרב חבריו, שעמם אהב לבלות, לטייל ולדוג. בעת האחרונה שהתה פלוגתו של דורון במוצב 'גוזל' אשר על גבול מצרים – משימה לא פשוטה, אשר העמידה במבחן את מורל הלוחמים. בתקופה זו שמר דורון על מוטיבציה גבוהה וראה את חצי הכוס המלאה. כאשר הפלוגה קיבלה את פקודת היציאה למבצע ברצועת עזה, היו הלוחמים דרוכים לקראת החזרה אל שטחים שהכירו היטב. "דורון היה אדם ולוחם אמיץ לב ואיתן. יכולתו הגבוהה ואחריותו הרבה הביאו אותנו, מפקדיו, להציבו בראש הטור החטיבתי. ואכן, דורון היה ראשון ההולכים לקרב, תרתי משמע … לעד נזכור את חיוכו ואת דמותו של דורון." כתב שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אלי ישי: "… דורון הי"ד קידש שם שמים, שזו התכלית האמיתית של כל אדם. הניסיון שלכם הוא קשה מנשוא. הכאב צורב. אפשר אולי למצוא מעט נחמה בכך שמותו היה במלחמה על קיומנו, ובעלייתו בסערה השמימה זכה לדרגה של צדיק וקדוש." במלאות שלושים יום לנפילתו של דורון נשא דברים מחנכו, חגי בנסון: "דורון מצא את האיזון הנכון והמדויק בין הקצוות. היה תלמיד מבריק ופיקח, אבל לא מכור ללימודים בלי פרופורציה. היה אידאליסט, אבל לא נופף בדגלים ולא דיבר בלהט. היה רגיש אבל לא רגשן, היה עדין ומתחשב אבל יודע לעמוד על שלו, היה בעל אופי חזק ואישיות מאוד מגובשת, אבל לא אטום לסביבה. דורון היה בחור גבוה, חזק, מעולה ומשובח כארז, אבל לא ראה את עצמו מעולם מורם מעם. היה צנוע כאזוב…. אני מודה על הזכות שנפלה בחלקי להיות חלק מעולמו … דורון שלנו מעולם לא שם את עצמו במרכז, לא ניסה להבליט את עצמו, אבל היה חוד החנית, נקודת המרכז של המעגל החברתי. … הוא הקריב את עצמו, את זמנו ומרצו למען הזולת בחייו, והקריב את נפשו, את חייו ואת גופו למען הכלל, העם והארץ גם במותו. יהי זכרו ברוך." הספיד את דורון בן דודו בצלאל: "… מכל רגע אתך למדתי איך לחיות את החיים, איך ליהנות מהם. היית המורה הכי טוב שלי בבית הספר של החיים. הטיפים שהשארת לי ילוו אותי לאורך כל הדרך שלי. דורון, היית עשוי מהחומר הטוב, מהחומר שהגיבורים עשויים ממנו. היית אדם שלא מושפע מהחברה, אלא להפך: אדם שמשפיע על החברה. היית איש של מעשים ולא של דיבורים … הנשק שלך היה הגאווה שלך, ואתה היית הגאווה שלנו … היית לי ולכל אחד שהכיר אותך כמו אח, עכשיו הפכת למלאך, מלאך שבחיים לא נשכח." דבריה של הדודה מרים: "… דורון, היית יפה וחייכן, גיבור, פטריוט אמיתי, חרוץ, מחושב, מכבד ועוזר לאחרים. בכל הגדרה חיובית אתה בקלות נכנס. אהבת את החברים, את הים, את הדיג ואת הטבע. אהבת את ההורים והאחיות, את הדודים, וכמובן אהבה מיוחדת הייתה לך לסבים ולסבתות שיזכו לאריכות ימים. דורון, תנוח בשלום על משכבך ותהיה נשמתך צרורה בצרור החיים." באזכרה שנערכה במלאות אחד-עשר חודשים לנפילתו של דורון, נשא דברים חובש צוות עורב, אביעד ישראלי: "… אני פשוט מתגעגע אליך. אתה חלק מאתנו, נחקקת עמוק בלב שלנו כצוות, ושל כל אחד לחוד. את מקומך איש לא יכול לתפוס משום שאין עוד כמוך. והצוות, לעולם כבר לא יהיה שלם. … היית כל כך הרבה בחייך הקצרים, ותישאר עמנו תמיד." דבריו של סגן נתנאל שמכה, מפקד צוות פלנ"ט עורב: "… דמותך, דורון, תהיה מופת של דוגמה אישית, שליחות של אהבה ושל הקרבה. מדינת ישראל רוויה בדמך ואנו יודעים בתוכנו שאין ניצחון ללא רוח לחימה, והרוח שלך היא רוחו של צה"ל, רוחה של מדינת ישראל הנאבקת בעקשנות, בחריקת שיניים ובאומץ על זכותנו להתקיים. … דמותך תהיה לנגד עינינו תמיד כדמות חבר ואח עם חיוכך הביישן, לוחם משכמו ומעלה. אנו נמשיך את מורשתך במעשינו באומץ, בתבונה ובאמונה." ביום השנה הראשון לנפילתו, הספיד את דורון אביו: "דורון, הבן הבכור שלי. … תחושת האחריות וגודל האחריות שלקחת על עצמך כנווט חוד, להוביל את כולם ליעד, אפילו במחיר של הקרבת חייך למען החברים. ואכן, הקרבת את חייך…. אהבת את החיים הטובים, וידעת לנצל כל רגע, בעיקר לדברים טובים. … כולם מתגעגעים אליך, לחיוך שלך, לחברוּת שלך, לך, דורון … תשמור עלינו שם למעלה." לזכרו של דורון הוקם אתר אינטרנט שכתובתו: http://doron-asulin.com. באתר – קורות חייו, גלריית תמונות, הספדים ודברים שנכתבו לזכרו, ועוד. כתבה רות אסולין: "דורון היקר, כמה קשה למצוא מילים כדי לתאר את הכאב והעצב … הדבר הראשון שאני רואה בך זה כמה היית גיבור ואמיץ, ועם המון צניעות … נפלת במבצע מתוך אהבה לארץ ומתוך אמונה שלמה שהשירות שלך בצבא הנו למען המדינה שלך, ועליך אני מרגישה שניתן לומר באמת 'אלוהים בוחר את הטובים ביותר להיות לידו, ליד כס הכבוד.'?" דורון הונצח בדרכים שונות. ב-15.3.2009 התקיים בבאר שבע טורניר באולינג לזכרו. מפעל גביע ליגת הבאולינג נקרא על שמו. אחת הקבוצות המשתתפות בטורניר המימונה בכדורגל נקראה על שמו של דורון. באחד ממשחקי הכדורגל של קבוצת "הפועל באר שבע", הקבוצה שדורון היה אוהד מושבע שלה, הוקדשה דקת דומייה לזכרו.