אסולין, אשר

אשר, בן מזל ויעיש, נולד בשנת תשט"ו (1955), במרוקו ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1963. בארץ למד בבית הספר היסודי הדתי "מוריה" בעפולה ובבית הספר המקצועי "מפתן" במגדל העמק. אשר היה תלמיד מעולה. מלבד הזמן שהקדיש ללימודים, הרבה לעסוק בתחביביו השונים: הוא היה חובב ספורט והתמסר לענף הרמת משקולות, אהב להאזין למוסיקה, השתתף בחוג לריקודי-עם וכתב שירים. הוא היה נער רגיש וישר-דרך, עליז וחבר נאמן. חבריו מספרים כי חיבבוהו בשל השקט הנפשי שלו והעריכו את מסירותו לעבודה. בשנה שקדמה לגיוסו לצה"ל עבר כמסגר. אשר גויס לצה"ל בראשית פברואר 1973 והוצב לחיל התותחנים. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס תותחני-שדה. חבריו ליחידה מספרים כי היה חייל אחראי ומסור וכי נהג לחזור ולספר להם כי הוא שמח מאוד בחלקו בצבא. אשר, שהיה בן מסור להוריו, השתדל לא להדאיגם בתקופת שירותו בצבא. הוא שמר על קשר מכתבים עם משפחתו, הקפיד לטלפן הביתה ומעולם לא התלונן על הקשיים בחיי הצבא, אפילו לאחר אימונים קשים. ביום הראשון למלחמת יום-הכיפורים עלתה יחידתו לרמת הגולן. לפתע ניחתה עליה הפגזה כבדה ואשר נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בעפולה. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו "אשר ביצע תפקידו במסירות ולחם בחירוף נפש עד רגעיו האחרונים. דבקותו במטרה, לחימתו העיקשת ואומץ לבו, סייעו להצלת מדינת-ישראל. הוא היה בחור שקט ולא מתבלט, אשר עשה את המוטל עליו בנאמנות ובמסירות"