אסולין, אברהם

אברהם, בן חנה וחיים, נולד ביום ו' בשבט תשי"ב (c2.2.1952) בתל-אביב. אברהם למד בבית- הספר היסודי "עציון" שבתל- אביב. מורתו כתבה עליו לאחר מותו כי דמותו התוססת ומלאת החיים עולה תמיד לנגד עיניה. "בשעת השיעורים, בהפסקות ובטיולים תמיד היה חייכן, עליז וטוב-לב. לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי פגשתיו מספר פעמים כשהוא מקדם את פני בשמחה-בפעם האחרונה פגשתי בו ליד רחבת בנין עיריית תל-אביב ושירה בפיו (לדבריו היה בדרכו להוציא רשיון נהיגה על קטנוע). הבעתי שמחתי, ברכתי אותו לרגל המאורע ואף הוספתי מספר משפטים על הזהירות בדרכים, כדרכה של מורה. אברהם היה מאושר, עיניו זרחו ואני חשבתי בלבי: "אכן נתבגר תלמידי הצעיר והיה לנער". "גאה הייתי", מסיימת מורתו, "גאה כאשר שמעתי מפי הוריו, אחיו וחבריו כי תלמידי אברהם התנהג כגיבור בימי חוליו, דאג כי הסובבים אותו לא יחושו במכאוביו וכבש את לב הרופאים שטיפלו בו". במחצית נובמבר 1969 גויס אברהם לצה"ל. הוא הצטרף כלוחם לחטיבת "גולני" ולקח חלק בפעולות נועזות רבות של יחידתו. ביולי 1971, בעת מילוי תפקידו, נפצע אברהם, וביום כ"ט בכסלו תשל"ב (17.12.1971) נפטר. אברהם הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בקרית-שאול. במכתב תנחומים להוריו כתב מפקד יחידתו בן היתר: "אברהם, אשר הגיע ליחידתנו לפני תשעה חודשים, היה נער פעיל, מסור ומלא חדוות-חיים. תכונות אלו איפשרו לו להיקלט בקלות הן במסגרת העבודה והן במסגרת החברתית, ולהפוך לחייל מסור ואחראי המשמש דוגמא לחבריו, חיילי היחידה. הערכנו את אברהם כלוחם טוב ונאמן למולדתו וזכרו ילווה אותנו מפקדיו, ואת כל חיילי יחידתנו לעד"