אסא, ישעיהו (שייקה)

בן חנה ודויד, נולד ביום י"ד בטבת תרפ"ט (27.12.1928) בתל-אביב ולמד בבית-הספר "יבנה". עוד בילדותו התרשם מאוד ממות הגבורה של טרומפלדור וחבריו ולא אחת השמיע משאלה ושאיפה ליפול כגיבור. הוא הצטרף ל"מכבי הצעיר" ואחר-כך ל"מכבי" והצטיין בחיבתו לטבע ולספורט. לאחר-זמן עבר עם הוריו לרמת גן, היה פעיל בגדנ"ע וסיים את חוק לימודיו בגימנסיה "השכלה" בתל-אביב. חובותיו לבית ולהורים מנעוהו מלצאת להכשרה מגויסת של תנועת "המכבי" כחפצו והוא המשיך להתאמן בחי"ש רמת גן. בו-בזמן החל ללמוד בבית-הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל-אביב. באמצע דצמבר שנת 1947 גויס לשירות מלא. שירת בחטיבת "אלכסנדרוני", נשלח לקורס מ"כים, סיימו בהצלחה רבה. חזר לפלוגתו והשתתף בכל פעולותיה בכיבוש תל-ליטווינסקי, כפר סבא הערבית, טנטורה, קאקון, וילהלמה, דיר- טריף, קולה, עין ע'זאל ולבסוף נלחם בסביבת פלוג'ה. כמפקד, התייחס בחיבה רבה לאנשיו ואיפשר להם חופשה כאשר נתאפשר הדבר אך בשעת הצורך גם ידע לדרוש מהם משמעת והקפדה. בהפוגה הראשונה עבר קורס סמלי-ספורט, כדי שיוכל להועיל לאנשיו בבידור מבריא ומרענן בימי נופש, אך לא הסכים להתמנות מדריך-ספורט גדודי ולעזוב את השירות הקרבי, כי, כפי שכתב לארוסתו – לדעתו "כל חייל שאינו יוצא לקרב אינו גבר אלא פרזיט". הוא השלים עם כל התלאות והאכזריות ההכרחית שבמלחמה, בהסבירו שכל זה נחוץ למען הבטחת מולדת, שכן רק בה נוכל לשפר ולטהר את חיינו. במקצת השתומם ואף רגז על עצמו על שאינו יודע פחד גם בפעולות המסוכנות ביותר, ואכן לא ידע פחד גם בלכתו – זמן מועט לפני מועד צאתו לחופשה על-מנת לשאת אישה – להשתתף בהסתערויות על ה"כיס" המצרי בעיראק אל-מנשיה. ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948). במהלך מבצע "חורב" נערך מבצע "חיסול", שנועד לחסל את "כיס פלוג'ה", שבו היתה נצורה חטיבה מצרית. ההתקפה נערכה על אגפו המזרחי של ה"כיס", באזור עיראק אל- מנשיה. כוחות "אלכסנדרוני" פרצו לכפר מדרום והשתלטו על חלקו, אך הסתערותם על התל שמצפון לכפר נהדפה. בינתיים התאוששו המצרים ותקפו נגד ואילצו את כוחותינו לסגת. חלק מהכוח נשאר לכוד בתוך הכפר. המצרים תקפו ברימונים את העמדה שבה היה עם חייליו. ישעיהו הצליח לזרוק בחזרה שני רימונים אך הרימון השלישי התפוצץ והרגו. נקבר בפלוג'ה. כעבור זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.