אנניה, יאיר (מולוגטה)

בן יפה (טגוודה) ועזרא. נולד ביום כ"ז בתמוז תשל"ח (1.8.1978) באתיופיה. באביב 1984, והוא בן שש, עלה לארץ עם אמו ושלוש אחיותיו לאחר מסע רגלי מפרך. שש שנים התגורר עם משפחתו במרכז קליטה בצפת, ולאחר מכן עברו לראשון לציון. יאיר החל את לימודיו בבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי "בית אפרים" שבעיר. כבר כילד ניכר בו כי הוא אדם חברותי, עדין, מלא נכונות לעזור ולתת מעצמו לזולת, ובמהרה רכש לעצמו חברים רבים. מספרת אחותו הצעירה, דנה: "יאיר היה ילד מלא מרץ. בן יחיד בין ארבע בנות, להן הוא היה כל עולמן". בהגיעו לגיל אחת-עשרה עבר יאיר ללמוד בפנימייה בעפולה, למורת רוחם של הוריו שרצוהו קרוב אליהם. הוא היה שבע רצון מהלימודים והתעקש להמשיך ולהתגורר במקום. מוסיפה דנה ומספרת על תקופת לימודיו בפנימייה: "במשך כל השבוע חיכינו לו ליד החלון, עומדים ומצפים שיבוא. כשחזר, היה מתגאה בדברים חדשים שלמד, מיני 'טריקים' ואמנויות לחימה. כולנו היינו יושבים סביבו ומקשיבים בשקיקה לדבריו". יאיר בן החמש-עשרה המשיך את לימודיו בפנימיית "ימין אורד" שבניר עציון, סמוך לחיפה. בתום שנה וחצי החליט ששבע מפרק הפנימיות בחייו וחזר לבית המשפחה בראשון לציון. על תקופת חזרתו הביתה מספרת דנה: "מרגע חזרתו הכול השתנה. הבית הפך לשוקק ומלא חיים. יאיר קיבל יחידת דיור משלו והפך אותה לדירת סטודיו. הביא אליה שולחן ביליארד וצייר דיוקנאות של בוב מרלי, הזמר האהוב עליו, על קירות דירתו". תחביביו העיקריים של יאיר היו בישול, קריאת ספרים ומוזיקת רגאיי, והחלום שטיפח באדיקות היה לנסוע לג'מייקה בתום תקופת הצבא. יאיר שכנע את הוריו כי יאשרו לו להפסיק את לימודיו לטובת עבודה. בכסף שהשתכר בעבודות השונות שבהן עבד, פינק את בני הבית. אך לאחר שלושה חודשי עבודה ניכר כי התחולל ביאיר שינוי: הוא החליט לחזור ללמוד על מנת להשלים את בחינות הבגרות ונרשם ל"מכללת אריאל". עם תחילת לימודיו שם, העתיק את מגוריו למעונות המכללה ואת בית המשפחה שוב פקד רק בסופי השבוע. יאיר התגייס לצה"ל בסוף חודש נובמבר 1998 והוצב בחיל האוויר. הוא שירת בגף תזונה בטייסת מנהלה בבסיס "נבטים" ומילא את תפקידו במשך חמישה-עשר חודשים. ביום כ' בניסן תש"ס (25.4.2000) נפל יאיר בעת שירותו, והוא בן עשרים ושתיים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בראשון לציון. הותיר הורים ותשעה אחים ואחיות – ענת, דינה, זהבית, סיגל, פסח, שרה, אבי, לויי וליאור. באיגרת תנחומים למשפחה השכולה כתב מיקי, מפקד היחידה: "… הלב נחמץ כשחיים כה צעירים באים אל קצם וכשההבטחה הטמונה בהם אינה מתממשת. משפחת 'נבטים' מרכינה את ראשה נוכח אובדנו בטרם עת של יאיר זיכרונו לברכה, בנכם האהוב". יאיר הונצח באתר האינטרנט של "מכללת לוינסקי", במסגרת עבודת מחקר שנעשתה בקרב בנות העדה האתיופית בשכונת רמת אליהו בראשון לציון ובשכונת קריית משה בטבריה והוקדשה לזכרו. דף ההנצחה מופיע בכתובת: http://www.levinsky.macam98.ac.il/nofel/nofelpage_yair.html.