אנטר, עובד (עובדיה)

עובד, בן שפרה ושלמה, נולד ביום ב' באב תשי"ג (15.7.1953) בתל-אביב. הוא למד בבית הספר היסודי "הר-נבו" בתל-אביב ואחרי-כן השלים את לימודיו בבית-הספר התיכון החקלאי ב"כפר הירוק". עובד היה ילד שובב ועשה מעשי-קונדס ותעלולים בילדותו. הוא היה עליז וחייכן ותמיד השרה סביבו אווירה של שמחת-חיים. משהתבגר, הפך לנער שקט, מופנם ורציני בגישתו לחיים. עובד היה בן מסור להוריו, דואג למשפחתו, ישר-לב ובעל מצפון. חבריו מספרים כי תמיד היה נכון לסייע בעצה או במעשה ועשה את אשר עשה ברצון ובחיוך. הוא היה עלם גבה קומה ומוצק, בעל עיניים חומות שקטות וסבר-פנים חביב וידידותי. בבית הספר החקלאי נודע עובד כבעל-סמכות, המתווך, מפשר ומיישב סכסוכים בין חבריו. ואכן ידע לעשות זאת בהומור ובעדינות. הוא היה סקרן ומעורב בכל המתרחש סביבו ואהב לקרוא ולשוחח על עניינים שעמדו ברומו של עולם. עובד גויס לצה"ל בראשית פברואר 1972 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס חי"ר-משוריין ובקורס מפקדי-כיתות, נשלח לשרת באחד המעוזים שעל גדת תעלת-סואץ. עובד היה חייל אחראי ומסור לתפקידו ומפקד מעולה. בתקופת השירות בצה"ל השתדל עובד שלא להדאיג את הוריו. הוא שמר עמם על קשר מכתבים ואף הרבה לבקר בבית בחופשותיו. מעולם לא התלונן על הקשיים שבחיי הצבא ואף לא סיפר על הישגיו – מתוך צניעות. תמיד נהג לציין כי נוח לו בחיים במסגרת הצבא, וכי הוא מוצא סיפוק בתפקידו כמ"כ טירונים. בפרוץ מלחמת יום-הכיפורים לחם עובד עם אנשי יחידתו בחזית סיני ובגזרת התעלה. ביום י"ט בתשרי תשל"ד (15.10.1973), נתקלו אנשי יחידתו במארב של האויב ליד מעוז "בודפשט", אליו נשלחו לחלץ את החיילים הנצורים במעוז. באש שנפתחה עליהם נפגע עובד ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "עובד היה חייל מסור וחבר נאמן. היה נאמן לתפקידו, דבק במטרה והיה מסור לחייליו. הוא בלט בטוב לבו וביושרו ושימש מופת לחבריו. הוא היה אהוד על כל מי שהכירו;" בכינוס ידידים שנערך לזכרו, סיפרו חבריו ליחידה, כי במהלך האימונים נתגלה עובד כבעל כושר-סבילות רב וכוח רצון חזק. לדבריהם שימש להם מופת במרצו ובצייתנותו וידע לעודד אותם ברגעיהם הקשים.