אנטורג, יוסף (יוסקה)

בן נחמה ודויד, נולד ביום כ"ה בשבט תרפ"ט (5.2.1929) בחיפה, שם למד בבית-ספר עממי. עם קבוצה של חברי "הנוער העובד" יצא להכשרה לקיבוץ אשדות יעקב ושם הכיר את חיי ההגשמה, החקלאות וההגנה, אשר להם נשאר נאמן עד יומו האחרון. במסגרת הפלמ"ח פעל שנים רבות בהעפלה, בהבטחת ההעפלה ובמאבק נגד המשטר הבריטי בארץ. "לא היה שביל בארץ אשר יוסף לא הכיר. לא היה סלע קרח אשר רגלו לא טיפסה עליו" – כתב אחד מחבריו הפלמ"חאים. עם פרוץ מלחמת-העצמאות הועבר עם יחידתו לנגב, שירת בחטיבת "הנגב" וכאן נטל חלק בפעולות ובקרבות. בקרבות רבים השתתף כחבלן מאומן. ביום ט"ז באייר תש"ח (25.5.1948) יצא בראש יחידה קטנה לפשיטה נועזת על בסיס תותחי המצרים בבית-חנון אשר הרעישו ללא הפוגות את ניר-עם ואת מחנה "מקורות". לאחר שביצע את המלאכה – הניח את חומרי- הנפץ והתותחים פוצצו – נפצע בשעת שובו לבסיס ומת בדרך לבית-החולים בניר-עם. נקבר בקיבוץ דורות. ביום י"ז באייר תש"י (4.5.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.