fbpx
אנואר, מנשה

אנואר, מנשה


בן כודאבכש ואקדס. נולד ביום י"ב באדר תש"ח (22.2.1948) במלהיר שבפרס. סמוך לתאריך לידתו הגיעה בשורת קום המדינה היהודית גם אל יהודי פרס, והוריו של מנשה החליטו לעלות לציון. מבוקשם ניתן להם בשנת 1952. הם שוכנו בראש-פינה שבגליל, ושם עשו כעשר שנים. מנשה למד בבית-הספר היסודי שבמקום, נתגלה כתלמיד שקט וכישרוני, ונשלח לבית-הספר התיכון שבנהלל. אולם הוא זכה ללמוד שם שנה אחת בלבד. המשפחה, שהתרחבה ומנתה שבעה בנים ושתי בנות, העתיקה מגוריה לחולון, ומנשה ביקש ללמוד מקצוע שיאפשר לו לסייע בהקדם לפרנסת הבית. הוא התחיל לעבוד במוסך לרכב והשלים את ידיעותיו המקצועיות על-ידי לימוד תיאורטי שקדני בערבים, בבית-הספר 'אורט' שבאבו-כביר. העבודה הקשה והלימודים לא הותירו למנשה הרבה פנאי לפעילות חברתית. אף-על-פי-כן לא התנזר מעיסוק בענפי-ספורט שונים והמשיך בעיסוק זה גם בשנים הבאות. כבר בנעוריו כבש את לב חבריו במזגו השקט ובחיוכו, שלא מש מפיו גם בשעות של מצוקה. הוא נודע ברבים כמי שאינו יכול לסרב לבקשת חבר לעזרה בכל תחום שהוא. תכונות אלו בלטו כעבור זמן גם בשירות הצבאי ובחיי המשפחה. באוגוסט 1966 גויס מנשה לצה"ל והוצב לחיל-החימוש בזכות מיומנותו המקצועית. הוא גם עבר קורס-מ"כים והועלה לדרגת רב"ט. לאחר זמן, בשירות המילואים, הועבר לחיל- השריון, עבר קורסים מקצועיים והועלה לדרגת סמל. כאשר השתחרר מגיוס החובה, רשם מפקדו הערכה: "התנהגות טובה מאוד – חייל מסור וממושמע, מילא את המוטל עליו באחריות מלאה". בחיים האזרחיים שב מנשה לעבודתו במוסך. מקצוע זה ידע על-בוריו, והוא אף זכה לתעודת אומן מטעם איגוד המוסכים. בשנת 1972 נשא לאישה את מזל, והם הקימו את ביתם בבת-ים – בית חם ומאושר. שלושה בנים נולדו להם – האחרון שבהם שבועות-מספר לפני נפילתו. מנשה נטל חלק במלחמת ששת-הימים ובמלחמת יום-הכיפורים. כן, נקרא דרך-קבע לשירות-מילואים פעיל. את השירות האחרון מסוג זה עשה ברמת-הגולן. שם נפל בעת מילוי תפקידו – ביום י"ד בסיון תשל"ח (19.6.1978). בן שלושים היה במותו. הובא למנוחת- עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחולון. השאיר אחריו אישה, שלושה בנים, הורים, אחים ואחיות. מפקדו של מנשה כתב למשפחה השכולה: "מנשה שירת בתפקיד מפקד חוליה טכנית במשך עשר שנים… הוא מילא תפקידו זה בנאמנות ובכישרון, שצוינו לא-אחת. הוא לא נרתע מלבצע את תפקידו בכל-עת ובכל-תנאי. למנשה היתה גם הכשרה פיקודית. נכונותו וכישוריו שירתו אותנו בכל משימה שנקראנו אליה. דמותו שימשה סמל ומופת לכל חיילי הפלוגה".

דילוג לתוכן