אנג’ל, יואל

יואל (אברהם), בן רבקה וליאון, נולד ביום ט"ז בטבת תשי"ד (22.12.1953) בחיפה ולמד בבית-הספר הריאלי בחיפה. כשהיה בן שבע נסע עם הוריו לחו"ל, ואת לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר על שם סלומון שכטר בניו-יורק, שם גם החל בלימודיו התיכוניים. אחרי-כן חזר ארצה וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון הריאלי בחיפה. הוא היה תלמיד רציני ואהוב על חבריו לכיתה. בבטאון בית-הספר בו למד בניו-יורק נכתב (בתרגום חופשי): …"חבר טוב שמעולם לא הכביד, אך תמיד נהנית להיות בחברתו; אח לכולנו וחבר, שלאחר כל משחק כדורגל הזמין את שני הצדדים היריבים לביתו, מקום בו אכלנו וצחקנו ותמיד בילינו נהדר; בן מסור למשפחתו; בעל יכולת נפלאה להעניק הרגשת ביתיות, הן בניו-יורק והן בחיפה, מקום שם ביקרו אצלו רבים מאתנו ושאליו הזמין את כולנו שוב ושוב; הוא היה יואל, אותו למדנו כולנו להכיר ולהעריץ כשהיה עמנו…". יואל היה ספורטאי מעולה, ואהב בעיקר טניס-שולחן. הוא הקדיש חלק נכבד מזמנו הפנוי לשחייה, לרכיבה על אופניים ולרכיבה על סוסים. כמו כן עסק במלאכת יד ובייחוד במלאכת הנגרות. חבריו העריכו את יואל כאדם בעל ערכים נעלים, גלוי לב וישר, ותכונות אלה חיבבו אותו אחרי-כן גם על מפקדיו ועל חבריו ליחידה בצה"ל. יואל גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1972 והתנדב לחיל הים, אך כבר בימים הראשונים לשירותו החליט להצטרף לחיל השריון, בעיקר משום שאחיו היה קצין בחיל זה. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורסים לתותחני טנקים, למש"קי טנקים ולמפקדי טנקים, נשלח לקורס קציני אג"ם, אך לא הספיק לסיימו. כשפרצה המלחמה היה יואל בחופשה בביתו, ומשלא הצליח למצוא את יחידתו, הצטרף ליחידת מילואים ומילא תפקיד של טען-קשר בצוות טנק. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), בקרב שניטש ברמת הגולן, דרומית-מערבית לצומת חושניה, נפגע הטנק שלו ויואל נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו הורים, אחות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן-משנה. על קברו אמר מפקד הפלוגה בה לחם: …"חיפשת את המלחמה בתחושה של 'לא להישאר מאחור' ברגעים כה מכריעים, אולם לא ששת לקרב;" ידיד שהכירו בחיפה לעיר הולדתו, ובעת שירותו הצבאי, כתב: …"את יואל היכרתי כחבר מהכרמל, כאדם אהוב החברה, בחור כארז ויפה תואר. את ההיכרות העמוקה יותר עשינו בצבא… תמיד הסתדר עם כולם, ואף פעם לא נזקק לעזרת אדם. היה חייל ממושמע, רציני ואהוב על מפקדיו;" אחד מחבריו כתב: …"יואל רגיש לצדק היית / קנאי ליושר / עומד לימינו של נרדף ונדכא / יואל, חבר ורע היית לכלם / ומי לא אהבך מבין קרובך ומכריך? / קורן ומקרין סובבת בין כולנו;"… הוא היה מלא אהבת חיים ושמחה, אוהב אדם ואח לכל; ידיד משפחה כתב להוריו: …"יואל תמיד הצטייר בעיני כסמל לשקט נפשי, לשלווה, לחום רב; בעל עיניים נבונות וטוב לב. הייתה בו עדינות נהדרת וגאווה יפה…". הוריו בנו לזכרו חדר מוסיקה בבית-הספר הריאלי בחיפה, שם למד.