אנג’לו, יעקב (ג’קי)
יעקב (ג'קי), בן חנה ואליהו, נולד ביום כ"ב בתשרי תשי"ב (22.10.1951) ברחובות. הוא למד בבית-הספר היסודי "חביב" בראשון לציון והמשיך בבית-הספר היסודי "שמעוני" בגבעתיים. אחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון החקלאי שבכפר הירוק. לימודי החקלאות קירבו אותו אל "החברה להגנת הטבע". הוא נמנה עם חבריה, והשתתף במסעות הרבים שערכה החברה ברחבי הארץ, כדי להכיר את נופיה ואת עולם החי והצומח שבה. ג'קי היה חובב צילום מושבע. בתקופת לימודיו בכפר הירוק, למד בקורס לצילום, ומאז דבק בתחביב זה ולא הרפה. בטיוליו הרבה לצלם מנופי הארץ ומטיפוסי אנשים שפגש בהם. הוא אף זכה בפרס על תמונה שנתפרסמה בירחון "הצלם החובב" – תמונת שני אנשים המשחקים בשחמט לאור נרות. בביתו הקים לו מעבדה ופיתח את תצלומיו בעצמו. הוא היה עליז וטוב לב, חברותי ונכון תמיד לסייע לזולת. בן נאמן ומסור היה להוריו, דואג לבני משפחתו ועוזר להם. יעקב גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1969. תחילה הוצב יחד עם כל חברי גרעין הנח"ל של יטבתה, שנמנה עמו. לאחר הטירונות עלה עם חבריו להיאחזות בקליה שלחוף ים-המלח, אך תאונת דרכים קטעה את דרכו הצבאית, שרצה להמשיך בה. שוב לא יכול היה לשרת ביחידת הנח"ל המוצנח, והוא נשלח לקורס לחובשים קרביים. הוא מצא בכך נחמה פורתא, שכן לאחר שחרורו מהשירות הסדיר התכוון ללמוד רפואה באוניברסיטה. לאחר שהשתלם בקורס היה לחובש קרבי פלוגתי בחיל השריון. במלחמת יום הכיפורים השתתף יעקב בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים בסיני. ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973), יצא במסגרת צוות רופאים וחובשים במסוק, שחש לחלץ נפגעים מאזור מכותר מעבר לתעלה, ליד העיר סואץ. אש אויב פגעה במסוק ויעקב וכל אנשי הצוות נהרגו. תחילה נחשב כנעדר, אך לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול בתל-אביב. השאיר אחריו אב, אם ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. מפקדו מעיד עליו, שהיה חייל מסור שמילא את תפקידו בנאמנות והיה אהוד על חבריו ועל מפקדיו. הוריו ערכו לזכרו תערוכה מהתצלומים האמנותיים שהותיר אחריו, בבית "יד לבנים" ברמת-גן.
