אמסילי, שלמה

שלמה, בן מזל ויעקב, נולד ביום כ"ג בטבת תשי"א (1.1.1951), במקנס שבמרוקו ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1956. הוא סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "הרא"ה" בכפר רכסים, מקום שם התגורר עם משפחתו. אחרי-כן למד בבית ספר תיכון מקצועי בחיפה במגמת שרטוט ובקורס קדם-צבאי לאלחוט. שלמה גדל וחונך ברוח המסורת היהודית והאמונה באלוהי ישראל. הוא היה מתפלל קבוע בבית-הכנסת שבמקום מגוריו. ביודעו לכבד את מסורת אבותיו, הקפיד לבלות את לילות השבת עם בני משפחתו. הוא היה בן מסור להוריו וידע לכבד את מסורת אבותיו, הקפיד לבלות את לילות השבת עם בני משפחתו. הוא היה בן מסור להוריו וידע לכבד ולהוקיר את מוריו. מחנכיו וחבריו זוכרים אותו כאדם בעל תכונות נעלות ואציל-נפש. הוא נהג תמיד בשקט ובשלווה, היה נעים הליכות ונוהג בנימוס עם כל אדם. הוא היה בעל יכולת ארגון ותכונות של מנהיג. הוא היה ראש וראשון לפעילות ספורטיבית ותרבותית ברכסים. שלמה היה ספורטאי מצטיין שהחל את דרכו במשחק הכדורגל. אחרי כן הפך צופה נלהב במשחק זה והתמסר לענפי הכדורסל וטניס השולחן. הוא נמנה עם סגל קבוצת "הפועל" רכסים. לפני גיוסי לצה"ל עבד כמסגר וכחרט. שלמה גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1969 והוצב לחיל השריון. הוא הוכשר כנהג טנק ונשלח לשרת בתפקיד זה בחטיבת טנקים. בתקופת מלחמת ההתשה עשה בקו המעוזים שלאורך תעלת סואץ. כמו כן השתתף עם יחידתו בפעילות מבצעית ברמת הגולן ובבקעת הירדן. שלמה ידע לנצל את כישוריו הטכניים. הוא הכיר את הטנק על בוריו, ידע לתפעל אותו ונעשה איש-צוות מעולה. הוא ידע לשמור על קור רוחו ושלוותו גם ברגעים הקשים ביותר ואף עודד את חבריו וחיזק את בטחונם. בתחילת פברואר 1972 שוחרר מהשירות הסדיר והוצב, לאחר שעבר הסבה מקצועית לגדוד סיור משוריין. ביחידה זו תרם שלמה מניסיונו העשיר והידע הרב שרכש בתקופת שירותו. לאחר השחרור הצטרף למועדון הספורט של "אליצור" רכסים. נוסף על היותו שחקן, היה מאמן קבוצות הנוער והבוגרים של המועדון. הוא קיבל על עצמו להקים ולאמן קבוצת כדורסל מבנות המקום. כמו-כן עסק בשחייה, היה מציל חובב ועוזר למציל בבריכת השחייה בקרית-ביאליק. שלמה נטל חלק בפעילות חברתית ותרבותית ענפה. הוא השתתף בחוג לריקודי עמים ויחד עם בני נוער אחרים מרכסים, השתתף במצעד מחולות עם. הוא אהב להאזין למוסיקה וכשהיה נער ניגן בחליל ובאקורדיון, בלי שלמד נגינה באורח פורמלי. כושר המנהיגות שלו התגלה כשהפעיל את מועדון הנוער ברכסים. הוא דאג לקיים במקום מפגשים חברתיים ומסיבות והמריץ את חבריו להרבות בפעילות תרבותית. שלמה ראה לנגד עיניו את טובת הכלל. הוא פעל כאיש ציבור, המוכן ליטול על עצמו מעמסה כבדה, כדי להביא תועלת לזולת. לצורך פרנסתו החל לעבוד במוסך כחרט. עד מהרה התגלו כישוריו הרבים והוא נעשה ראש-צוות מחרטות. אך הוא שאף להיות בעל עסק עצמאי. לפיכך עזב את עבודתו ויחד עם חבר עמד לפתוח בית-עסק משלו. אולם את חלומו זה לא הצליח להגשים. במלחמת יום-הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים. ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973), נפגע שלמה ונהרג בהתקפה אווירית על יחידות צה"ל ממערב לתעלת סואץ. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכפר-חסידים. השאיר אחריו הורים, ארבעה אחים ושלוש אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת ברכסים.