אמסטר, אליהו

אליהו, בן רחל ואמיל, נולד ביום י"א בסיון תש"ט (8.6.1949) במזרע שבעמק יזרעאל. הוא למד בקיבוץ, בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון. לאחר שסיים את לימודיו נסע להשתלם בסמינר למזרחנות בגבעת חביבה. הוא היה תלמיד מצטיין, בעל כושר ביטוי, בעל-פה ובכתב, ותשוקה עזה לדעת ולהגיע לעומקם של דברים. מורהו מספר עליו, שהיה בו משהו מיוחד. הוא היה תלמיד שכל מורה מאחל לעצמו: ער, בעל אינטלקט חריף, ביקורתי ואינו מקבל על נקלה את סמכות מוריו. הוא היה חרוץ, רציני ורב-כשרונות; ניחן בתרבות ובעדינות והיה מנהל את ויכוחיו בנחת, ללא יצר של התנצחות ריקה. בקיבוץ היה פעיל בתחומים רבים, הדריך נוער במוסד החינוכי במקום, השתתף במקהלה של הקיבוץ וניגן בטרומבון בתזמורת. אליהו היה "חבר שהוא אח", אדם היודע לחוש מה מעיק לרעהו ומה מציק לו. בעל אופי קשוח היה, אך בעל כושר מנהיגות טבעית, שנתגלתה כאילו מאליה, בכל חברה. הוא היה רגיש מאוד, בעיקר בשאלות מוסר וצדק, אך כאילו התבייש ברגשותיו וביקש להסתירם. אליהו ניסה לחוש טעמם של חיים גם מחוץ לגבולות הקיבוץ. הוא נסע לשלושה חודשים לתור את אירופה, "להכיר את העולם", ובמכתביו הביע התפעלות רבה ממראה עיניו. אליהו גויס לצה"ל בתחילת מאי 1968. לאחר סיום הטירונות הוצע לו לעסוק בתחום הקרוב ללבו – המזרחנות, שכן שלט היטב בשפה הערבית והרבה לעסוק בשאלת יחסי ישראל-ערב. הוא דחה את ההצעה והתנדב לשרת בסיירת. הוא השתלם בקורס צניחה, בקורס סיירים (בציון מעולה 91), בקורס קציני סיור, ועל כל אלה – בקורס קומנדו מפרך. במלחמת ההתשה השתתף בראש אחד הכוחות שפשטו אל מעבר לתעלה, לעומק מערכי האויב. במכתב ההערכה שקיבל עם שחרורו מהשירות הסדיר נאמר, שהיה קצין טוב ונבון, בעל יזמה, חרוץ, בעל מרץ ותושייה, המשקיע את מיטב כוחותיו בעבודה, ומבצע את תפקידו במסירות ובהצלחה. במלחמת יום הכיפורים גויס אליהו ונשלח לחזית סיני. הוא צורף לאחת היחידות שהתארגנו בעת המלחמה, והוטל עליו להקים יחידת סיור גדודית. בצהרי יום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973), שעה שסייע בפינוי נפגעים, נפגע ונהרג בהתקפת אוויר על המרפאה הגדודית בציר "מאדים". הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ מזרע. השאיר אחריו אב, אם, אח ואחות. מפקדו העיד עליו, שהיה קצין מעולה, אדם בעל שיעור קומה, שנהג באומץ-לב והשרה ביטחון על סביבותיו.