אמנו, מאיר

בן ססי ואסתר. נולד בשנת תרצ"ו (1936) בעיר גפסה בטוניסיה ולמד בבית ספר צרפתי יסודי וב"חדר" בטוניסיה ובצרפת. בשנת תשי"א (1951) עלה לארץ מטוניסיה דרך צרפת, עם "עליית הנוער". הוא סיים את לימודיו היסודיים והמשיך בלימודים תיכוניים ב"מקוה ישראל". בארץ היה חבר בתנועת "בני עקיבא" אך לא התבלט באופן מיוחד בפעילותו, כי היה מצניע לכת ויושב בית. הוא היה טוב לב ואהב לעזור לכל אדם, גדול וקטן. משהתבגר, למד את מקצוע החשמלאות ועסק בו לפרנסתו. מאיר גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1953. לאחר שירות החובה, הצטרף לצבא הקבע כטכנאי קשר ושירת 5 שנים. הוא מילא את תפקידו בכישרון, בנאמנות ובמסירות רבה. כשהשתחרר פתח חנות למכשירי חשמל. הוא היה בן מסור להוריו ונהג לבקר אצלם בכל שעת פנאי ולדאוג לכל מחסורם. היה בעל ואב אוהב לבני משפחתו. כסוכן למוצרי חשמל עבד בשטחים שמעבר לקו הירוק ונסע לאורכם ולרוחבם לצורכי פרנסתו. ביולי 1970 קיבל צו קריאה לשירות מילואים פעיל. אור ליום י"א בתמוז תש"ל (14.7.1970) נפל בעת מילוי תפקידו, בעלות רכבו על מוקש באל-עריש. הניח אישה וארבע בנות. רעייתו היתה אז בהריון והבת שנולדה אחרי נפלו נושאת את שמו – מאירה. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות באשקלון.