אמיר, יעקב סרג’

בן חיה וחיים. נולד ביום י"ג בשבט תש"ו (15.1.1946) בטוניס, שם עברה עליו ילדותו עד מלאת לו אחת-עשרה שנים. בשנת 1957 עלה לארץ עם אחותו דרך צרפת, בהשפעת תנועת הנוער 'בני עקיבא' ובמסגרת עליית הנוער. תחילה הופנה ללימודים במוסד 'כפר גנים' ולאחר-מכן עבר למוסד 'ימין אורד' ובמסגרתו סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי. את לימודיו התיכוניים עשה יעקב בכפר הנוער 'כפר בתיה' ומצא בו את מקומו מבחינה חברתית. היה פעיל במועצת התלמידים ואף שימש בתפקיד ראש מועצת התלמידים. בתום לימודיו התיכוניים בשנת 1964, התקבל למסגרת העתודה האקדמית ולמד באוניברסיטת בר אילן לתואר בוגר בפסיכולוגיה. הוא גויס לשירות חובה בצה"ל בחודש ספטמבר 1969 והוצב לשרת בחיל-המודיעין. במסגרת זו שימש יעקב כפסיכולוג מאבחן, עסק במבחני קצונה ולאחר- מכן במחקר פסיכולוגי. בתום שירותו הסדיר בשנת 1969 נשא לאישה את שרה ובני הזוג קבעו את ביתם בבת ים. יעקב המשיך את לימודיו האקדמיים בחוג להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב לקראת תואר שני. לאחר שסיים את לימודיו בהצטיינות, שב לשרת בצה"ל בשורות צבא הקבע ושימש כצנזור צבאי. הוא התקדם בסולם הדרגות עד לדרגת רב-סרן ובמהלך שירותו לקח חלק במלחמת ששת-הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום-הכיפורים. היה אדם בעל סקרנות אינטלקטואלית תמידית, שהרבה לקרוא ספרים בתחומים רבים ובשפות שונות. פרט לעברית שלט בשפות: אנגלית, צרפתית וגרמנית. אהבתו לספר התבטאה גם באספנות. לצד עיסוקיו האינטלקטואליים החשיב מאד אורח חיים בריא והקפיד לטפח את כושרו הגופני בפעילות גופנית ובתזונה נכונה. יעקב, שהיה מכונה ז'אק בפי חברים וקרובים, נפל בעת שירותו ביום י"ד באב תשנ"ב (13.8.1992) והובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחולון. הניח רעיה, אם ואחות – עדנה. במכתב תנחומים לאלמנתו כתב מפקד היחידה על נתוניו האישיים המעולים של יעקב, על התאקלמותו המהירה בעבודה המקצועית ועל המינוי הבכיר, שקיבל בשלב מוקדם יחסית. לצד ביצועיו המקצועיים מציין המפקד גם את מעלותיו כאדם בעל רעיונות מקוריים ומחשבה מעמיקה ואת קשריו הטובים עם חבריו ליחידה. עמיתיו הרבים כתבו דברי הוקרה חמים לזכרו. אלמנתו מסרה את אוסף הספרים העשיר בעזבונו לאוניברסיטת תל אביב להנצחת זכרו.