fbpx
אמיר, יואב

אמיר, יואב


בן שמואל וגאולה. נולד ביום כ"א בכסלו תשט"ו (16.12.1954) בקיבוץ גשר-הזיו שבגליל המערבי. למד בבית-הספר היסודי שבקיבוצו, המשיך וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון 'סולם צור' שבאזור. יואב היה תלמיד מעולה והצטיין במיוחד במקצועות ההומניים. כשסיים את בית-הספר התיכון, החליט להתנדב לשנת- שירות שלישית לפני גיוסו לצה"ל, ועבד במשך שנה זו כמדריך-נוער במתנ"ס שבדימונה. הוא השתלב גם בקליטת עולים חדשים ונטל חלק פעיל בחיי העיר הדרומית ואף נטל חלק בתזמורת הנוער של דימונה. מגיל צעיר ביותר בלט יואב בכישרונו המוסיקלי. הוא ניחן בזיכרון בלתי-רגיל בתחום זה, והיה מסוגל לנגן יצירה ארוכה ומסובכת, לאחר ששמע אותה פעמים ספורות בלבד. בנוסף לאהבת הנגינה וההאזנה לתקליטים של מוסיקה קלסית וקלה הרבה יואב לקרוא. יחד-עם-זאת, התעניין גם בתחומים קלים יותר: הוא אהב סרטים ועסק בספורט, הצטיין במיוחד כשוער בכדורגל. יואב היה בחור אופטימי, עליז וחברותי. בקרב חבריו נודע כחובב מעשי-קונדס. כשנערכו מסיבות-רעים, העמיד לרשותם את כישרונו המוסיקלי והספרותי לחיבור חרוזים משעשעים, שירים קצרים ומערכונים מבדחים. אך בצד חוש-ההומור שניחן בו וקלילות- אופיו ידע יואב לשלב גישה רצינית ואחראית לחיים. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו ונחלץ לתמוך בהם ולעזור להם כשאחיו, עודד, לא שב הביתה מקרבות מלחמת יום-הכיפורים. יואב גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1974. לאחר הטירונות ולאחר שסיים קורס-מ"כים כחניך פלוגתי מצטיין, הועבר לשרת כסמל מבצעים בפיקוד המרכז. הוא שאב סיפוק רב מעבודתו זו, שקיפלה בתוכה עניין אינטלקטואלי ואתגר אישי. יואב הרבה לבקר בבית, במשקו, ובביקוריו אלה שב לעבוד בענף החקלאי האהוב עליו, ענף הבננות. כן הדריך קבוצות ילדים, עזר במשק הילדים והיה פעיל, כדרכו, בארגון מסיבות וחגים. יואב היה חובב-חיות מושבע, ובמיוחד חיבב כלבים. שעות רבות בחופשותיו בילה בפינת החי של בית-הספר, בעודו רוכב על סוסים ומטפל בהם. ביום י"ח בתמוז תשל"ז (4.7.1977) נפל בעת מילוי תפקידו באזור מגידו. הובא למנוחת- עולמים בבית-העלמין שבקיבוץ גשר-הזיו. השאיר אחריו הורים ואח. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יואב היה נער צעיר ואופטימי, אשר פעל בשיקול-דעת והשרה הרגשה של ביטחון על סביבתו ועל מפקדיו. תמיד ידע למצוא תשובה נכונה לבעיה ועשה הכול בעצמו, כדי לפתור את הבעיה לפני שתועבר לטיפולו של מישהו אחר". הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו.

דילוג לתוכן