אמון, יוסוף

בן נאיף ועפיפה. יוסוף נולד ב-1.7.1940 בכפר ירכא, בן לעדה הדרוזית. הוא למד בבית ספר יסודי בכפרו עד כיתה ה'. אחרי שגויס לצה"ל במאי 1961 שירת יוסוף ביחידת סיור, ובמהלך השירות עבר קורס מ"כים. עם שחרורו התגייס למשמר הגבול, אשר בו שירת בנאמנות ובמסירות. יוסוף תמיד דאג לפרנסת הוריו. אדיב היה במעשיו ומנומס בהליכותיו בחברת אנשי כפרו. ביתו וליבו של יוסוף היו פתוחים לכל נצרך, והוא מוכן היה לתת משלו גם לחולה בשעת הצורך, כפי שתעיד תרומת הדם לאחד מחבריו שחלה. ביום הראשון לקרבות במלחמת ששת הימים, 5.6.1967, נפל רב-שוטר יוסוף בשעת הסתערות על המוצב באום-כתף אשר בסיני. בן עשרים ושבע בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בכפר ירכא. הניח אישה ושלושה ילדים קטנים. על קברו הפתוח אמר מפקדו של יוסוף כי שמו צורף לרשימת גיבורי ישראל אשר שילמו בדמם למען הגשמת השלום. שיך ג'בר מועדי, נציג הדרוזים בכנסת, אמר בהלוויה: "שום פעולה של אויב לא תרתיע את הדרוזים ואנו נמשיך לראות את עצמנו תמיד כחלק בלתי נפרד מהמדינה המשותפת הזאת … יוסוף עשה את שלו: הוא הגן על חיינו אנו ועל כבודנו במדינה. לכן לא יישכח שמו לעולם". זכרו של יוסוף הועלה ב"יד לנופלים" שהוציאה פלוגתו ובחוברת "החטיבה במלחמת ששת הימים". ב"נח"ל נגב במערכה" הוקדשו לו כמה עמודים. גם בספרו של מוסא חלבי, "ברית דמים", הונצח שמו של יוסוף.