אלתרמן, זאב (“זאביק”)

בן שמחה וחנה. נולד ביום י"ט בניסן תש"ח (28.4.1948) בקבוצת משמר השרון. שנות ילדותו עברו עליו תוך מחלות אולם במשך השנים התגבר על מחלותיו ולאחר שהגיע לגיל "בר מצוה" התחסן בגופו. את לימודיו היסודיים למד בקבוצה ולאחר מכן המשיך בבית הספר התיכון החקלאי "עירון" שבחדרה. הוא נכנס לחיי החברה ולמשטר בית הספר ו"התאקלם" – ומורים וגם תלמידים אהבו אותו. בסיימו את לימודיו היה עובד בבית, בענף המטעים, ובעבודתו זו גילה מסירות רבה. בנובמבר 1967 גויס לצה"ל והתנדב לסיירת הצנחנים. הוריו הציעו לו לצאת לצנחנים או לנח"ל אך זאב בחר בצנחנים באמרו: "מי ילך לתפקיד כזה אם לא בחורים כמוני?" הוריו, אשר באו לארץ שנתיים לפני היולד זאב ואשר עברו עליהם יסורים ותלאות בשנות מלחמת העולם השניה, היו מאושרים כי זכו לראות את בנם משרת בצבא ישראל, כחייל מסור וממושמע, מצטיין ביעילותו ובמסירותו. אבל אושר זה לא ארך הרבה כי בטרם הספיק לגמור את שירות החובה שלו יצא לפעולת תגמול נגד בסיסי החבלנים הירדניים, הידועה כמבצע כראמה (עיירה ממזרח לירדן, בה התרכזו וממנה יצאו חבלני האויב לשטח ישראל). – ובמבצע זה מצא את מותו; זה היה ביום כ"א באדר תשכ"ח (21.3.1968). הובא למנוחת עולמים בבית הקברות במשמר השרון. חוברת לזכרו הוציאה קבוצת משמר השרון.