אלתרמן, הראל

בן אברהם ושרה. נולד ביום י"ח בטבת תשט"ו (12.1.1955) ברמת- חן. למד בבית-הספר היסודי רמת-חן וסיים לימודיו בבית-הספר התיכון 'בליך' במגמה הריאלית. בתקופת לימודיו היה חבר בגדנ"ע ובתנועת צופי רמת-גן. במסגרת זו התנדב להדריך בני נוער בשכונת מצוקה. הקדיש מזמנו לנערים, יצר אתם קשרים חמים והללו העריצוהו והתרפקו עליו ללא גבול. הראל גדל והתחנך באוירה ציונית, בבית בעל תודעה ביטחונית עמוקה. למד לתת, להתנדב ולא לצפות לתמורה. ניחן בחוש הומור מקסים, מאיר פנים לסביבתו, אוהב טבע ואדם. אהוב על מורים וחברים. יצא להרפתקאות וטיולים. שוטט במרחבי מדבר יהודה. טיפס על הרים, גלש במדרונות החרמון ומשם לסקי-ים באילת. תוסס, חי, אמיץ ומחפש אתגרים. ניתן לומר עליו שמיצה כל רגע ורגע בחייו הקצרים. הראל גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1973 והתנדב לחיל-האויר. סיים בהצלחה את קורס הטיס והוצב לבסוף לטייסת מסוקים כקברניט מסוק וכקצין הדרכה. בהמשך נשלח להשתלמות בארצות-הברית. מפקדיו העריכוהו וציינו בחוות הדעת התקופתית שלהם, כי הוא "מבצע את המוטל עליו בצורה טובה, מסור, עצמאי ויוזם, תורם מבחינה חברתית". ביום י' בכסלו תשל"ח (20.11.1977) נפל הראל במילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ושני אחים. לאחר נפלו הועלה לדרגת סרן. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "סרן אלתרמן הראל שימש ביחידה בתפקיד קברניט-מסוק וקצין-הדרכה. שני תפקידים אלה מילא באורח מושלם. ראיתי בו דמות ממעלה ראשונה, אהוב על כולם וחברתו מבוקשת. בזיכרוני נחרת כאוהב האדם והחיים".