אלרום ( הופשטטר), אפרים

בן רבקה ואליהו הופשטטר. אפרים נולד בפולין בב' בכסלו תרע"ב (23.11.1911). גדל והתחנך בפולין. אפרים עלה לארץ ישראל בשנת 1935. הוא התגייס למשטרת פלסטינה המנדטורית בתאריך 1.6.1937, ושירת במשטרת המנדט כחוקר-טוראי. ביום 15.5.1948, מיד לאחר קום המדינה, הוא גויס למשטרת ישראל בדרגת מפקח שני, ומספרו האישי – 50. עד 1960 שירת אפרים במחלקה הפלילית באגף לחקירות פשעים במחוז ת"א ובמטא"ר. בין היתר השתתף בחקירת פרשת "המרגלים הבריטיים" (המשפט נגד סילוסטר והוקינס) במהלך מלחמת העצמאות. ביולי 1951 הועלה לדרגת סגן מפקח מחוז (מקביל לרפ"ק), ובהמלצה להענקת הדרגה נכתב ע"י מפקדיו: "קצין מעולה, בעל ניסיון, הבנה ויכולת, מבכירי קציני החקירות בארץ". ב-27.5.1960 מונה אפרים לסגן מפקד לשכה 06. במרץ 1961 הוא מונה למפקד ביה"ס לקצינים בכירים. בהמשך היה ראש מחלקת חקירות כלכליות עד אוגוסט 1969, אז הושאל למשרד החוץ. בשנת 1969 נהרג בנו של אפרים , גדעון, בתאונת מטוס. במהלך שירותו הוענקו לאפרים אותות ועיטורים רבים: מדליית ההגנה, מדליית מלחמת העולם השנייה (ע"י שלטונות המנדט), אות המשמר, אות מלחמת הקוממיות, אות מלחמת סיני, אות מלחמת ששת הימים. ב-8.8.1969 הושאל אפרים למשרד החוץ למשך שלוש שנים, לתפקיד הקונסול הכללי של ישראל בתורכיה. ביום 17.5.1971 נחטף אפרים אלרום , הקונסול הכללי של ישראל באיסטנבול שבתורכיה, ע"י טרוריסטים תורכים חברי הארגון "הצבא העממי התורכי". הוא הוחזק בשבי חמישה י מים ובכ"ח באיי ר תשל"א (23.5.1971) הם ירו בו למוות במרתף הבניין בו הוחזק, לא רחוק משגרירות ישראל. ניצב משנה אפרים היה בן חמישים ותשע בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי בקריית שאול, תל אביב. רחוב ברמת גן נקרא על שמו של אפרים. ניטעה חורשה לזכר אפרים ביער הקרן הקיימת בבן שמן. בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת ת"א מוענקת מלגה על שם אפרים ובנו גדעון.