אלרואי, עמוס

בן שמואל וז'אנה. נולד ביום י"א באדר תשי"ג (26.2.1953) בקיבוץ זיקים. עמוס התחיל ללמוד בקיבוץ זה, וכאשר עקרה המשפחה לאשקלון נתקבל לבית-הספר 'בית-יחזקאל' ולמד בו חמש שנים. בזמן לימודיו הצטרף אל תנועת 'השומר הצעיר' והיה פעיל בחיי התנועה. חברו בבית-הספר, עודד, מספר: "כבר בבית-הספר היסודי היתה לעמוס גישה בוגרת מאוד לחיים. עמוס הבין מה הפירוש להיות חבר. ידעתי שתמיד אפשר לסמוך עליו. הוא התבלט בדיוק בעבודה. היו לו ידי-זהב". ואמנם, היה אהוד על חבריו, והם בחרו בו כחבר ועד התלמידים. כאשר יצאו הוריו בשליחות המדינה לוונצואלה, הצטרף אליהם עמוס. שנה אחת למד בבית-הספר הספרדי-יהודי שבקראקס הבירה, וסיים את לימודיו בקולג' האמריקני 'אקדמיה לה-קסטלאנה' שבעיר; שם היה בין התלמידים המצטיינים, במיוחד באנגלית (זכה בפרס-הצטיינות בתחום זה) ובמתמטיקה, ואף נבחר לכהן כסגן-נשיא מועצת הסטודנטים של בית-הספר. מילדותו גילה עמוס נטייה למטוסים; הדבר התגלה בעת ביקור אצל דוד שגר בטירת- הכרמל. דוד זה היה מנוי על ביטאון חיל-האויר, ועמוס, יחד עם אחיו יורם, היו יושבים שעות ומרכיבים את דגמי המטוסים. גם כאשר עקרה המשפחה לוונצואלה, לא נפרד עמוס מתחביב זה. הוא היה מנוי על ביטאון חיל-האויר והמשיך להרכיב דגמי-מטוסים. עמוס, שהיה קשור מאוד לארץ, לחץ על הוריו שלא להאריך את השליחות ולחזור ארצה עוד לפני מועד גיוסו. כאשר חזרה המשפחה, התחיל עמוס בהכנות לקראת קבלתו לטכניון ללימודי אלקטרוניקה/אוירונוטיקה, במסגרת העתודה האקדמית, אולם כאשר נתבשר כי נמצא מתאים לקורס-טיס לא היסס כלל. עמוס גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1971 והתנדב לחיל-האויר. הוא התקבל לקורס-טיס ועבר את כל שלביו בהצלחה רבה. את הקורס הבסיסי אף סיים כחניך ראשון! במסגרת קורס-הטיס סיים קורס-צניחה וענד בגאוה על חזהו כנפי-טיס וכנפי-צנחן. חבריו לקורס-הטיס זוכרים אותו שקט וצנוע. השקט, הרצינות והיסודיות היו מסימני-ההיכר שלו, וחבריו ידעו כי כל מה שעמוס אומר – בדוק ונכון. במסגרת שירותו טס עמוס במטוסים רבים ולבסוף הוצב לטייסת פנטומים, כטייס-פנטום הצעיר בעולם. גם בטייסת היה עמוס חברותי מאוד. סיפר נווט מהטייסת: "עמוס הכיר את כל האנשים בשמם, לרבות המכונאים ואנשי- השירותים. הוא פיתח קשרים רבים עם אנשי האגף הטכני. תמיד שאל, התעניין, ידע והתמצא. היה פתוח מאוד לאנשים אחרים". כקצין וכטייס העריכוהו מפקדיו כ"מסור ויסודי מאוד, אחראי ובר-סמך". במלחמת יום-הכיפורים נטל עמוס חלק במאמץ של חיל- האויר לבלום את המצרים ואת הסורים התוקפים ובמתן סיוע לחילות צה"ל שעברו להתקפת-נגד. מפקדיו העריכו את מעשיו במלים אלה: "מילא את תפקידו בצורה יעילה ומועילה". בתום המלחמה הוענק לעמוס "אות מלחמת יום-הכיפורים". ביום כ' בניסן תשל"ה (1.4.1975) נפל עמוס בעת מילוי תפקידו. השאיר אחריו משפחה. הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין האזרחי שבאשקלון. לאחר נפלו הועלה לדרגת סרן. משפחתו הוציאה לזכרו חוברת על קורות-חייו.