אלקנה, שאול (“שאולניק”)

בן בנימין ויפה, ילידי הארץ; סבא וסבתא שלו מצד אביו ואמו – אנשי העלייה השנייה. נולד ביום כ"ה בסיון תש"ו (24.6.1946) בנהלל. שם גדל וחונך וסיים את לימודיו בבית הספר היסודי והתיכון החקלאי. השתייך לתנועת "הנוער העובד". צניעותו ונועם הליכותיו חיבבוהו על כל חבריו. בשעות הפנאי עסק בעיקר בעבודה במשק, בספורט ובהדרכת נוער במושב. כן שלח את ידו בכתיבת שירים ומאמרים. באוגוסט 1965 גויס לצה"ל ושירת בחיל השירון. כשנשאל אם אינו ירא את הצפוי לו ענה: "אם יש צורך מוטב להקריב קרבן למען המולדת!". עבר את תקופת הטירונות, יצא לקורס מפקדי טנקים ואף לקורס קצינים אשר סיימו כחניך מצטיין. עלה לדרגת סגן ובמלחמת ששת הימים, תוך פיקוד על מחלקת טנקים, בשעת הקרב שנערך במוצבי "אוקלנד" שבסיני ביום כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), הוא היום הראשון לקרבות, נפגע מפגז מרגמה שנפל על צריח הטנק אשר בו נמצא וכך מצא את מותו. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בקרית שאול ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות בנהלל. בירחון תנועת המושבים "תלמים" הועלה זכרו בין שאר הבנים וחברי המושבים שנפלו במלחמת ששת הימים. במלאת שנה לנפלו הוציאה המשפחה ספר לזכרו ועל שמו. גם בילקוט העזבונות של הבנים שנפלו במערכות ישראל, ב"גוילי אש", כרך ד' הובא מעזבונו.