אלקינד, אריה

בן-הזקונים של מינה ואברהם, נולד בחודש דצמבר 1922 בריגה שבלטביה. בשנת 1925 עלתה המשפחה עם ששת ילדיה לארץ והצטרפה ל"גדוד העבודה" על שם טרומפלדור בירושלים. כעבור חצי שנה פרשו מהגדוד ואחרי שבע שנים עברו כולם לקיבוץ בית השיטה שליד מעיין חרוד. שנות נעוריו של אריה עברו עליו בעמק. עם סיום לימודיו בבית-הספר בעין חרוד יצא לשנת הכשרה בקיבוץ רביבים, ובחוזרו הביתה החל לעבוד ברפת. רק כחודשיים ישב אריה במשק והנה באה הקריאה לצאת למלחמה בנאצים. הוא התגייס לצבא הבריטי ושירת בבריגדה היהודית במשך ארבע שנים, בהן נדד במדבר, שהה במצרים, איטליה וארצות מערב- אירופה, השתתף בקרבות ועזר בטיפול בפליטים. ביוני 1946 השתחרר מהצבא הבריטי, חזר למשקו ושקע כולו בעבודת המשק. עם זאת היה פעיל ב"הגנה" עד יומו האחרון. עם פרוץ מלחמת-העצמאות עבר לשירות פעיל ושירת בחטיבת "גולני". אריה היה בעל מזג שקט, איש תמים וצנוע, אוהב אדם וטבע ואהוד על כל חברי המשק. בעיקר אהב את ילדי המשק אשר תמיד הקיפוהו, דרשו את קרבתו והשיבו לו אהבה. ביום ח' באדר ב' תש"ח (19.3.1948) לפנות-בוקר, יצאה מחלקתו לתפוס עמדות על שלוחות הגלבוע, כדי לבדוק את הסביבה ולהגן על שומרי המחצבה. משהתקרבו למחוז חפצם נפתחה עליהם אש מעמדות הכפר הערבי נוריס. כיתת בית השיטה השיבה אש ובחיפוי שלה נסוגו שומרי המחצבה. אז תקפו הערבים בכוחות מרובים יותר את הכיתה והחלו מכתרים אותה משני עבריה. אריה, שחש להגיש עזרה לשניים מחבריו, נפל יחד אתם והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בבית השיטה.