אלקיים, עמי (עמרם)

בן אליהו ופריחה. המשפחה היא משפחת רבנים ידועי שם המתייחסת על גולי ספרד. עמי נולד בשנת תש"ב (1942) בקזבלנקה אשר במרוקו. המשפחה היתה אמידה וענפה ועמי גודל כילד טיפוחים מתוך תפנוקים. את השפה העברית הכיר לראשונה בגיל שש, בהתחילו ללמוד בבית ספר יסודי עברי בשם "אוצר התורה", אשר מנהלה, הרב מטבריה שבארץ ישראל, היקנה לתלמידים יחד עם האהבה לשפה העברית את הערגה למולדת ולמסורת היהודית. כאשר סיים בהצלחה את לימודיו בבית ספר הוצעו לו בתור תלמיד מצטיין "פתיונות" שונים, כגון לימודים בכל מיני מוסדות בארצות שונות אך עמי ביכר והעדיף לעלות לארץ יחד עם הוריו – בשנת 1956 עלתה המשפחה. בהגיעו הצטרף ל"ישיבה" בירושלים בשם "פורת יוסף" ולמד בה. לימים עבר ל"ישיבה תיכונית" מודרנית יותר לפי רוח הזמן, על שם "בני עקיבא" בשדה יעקב שבעמק יזרעאל. אף את לימודיו בבית ספר זה סיים בהצלחה ולפניו נפתחו אופקים חדשים אבל חובת המולדת קדמה לכל: בנובמבר 1961 גויס לצה"ל ושירת בנאמנות בצבא סדיר. השתתף בכמה קורסים אשר העשירו את ידיעותיו ואת ניסיון החיים שלו. בשנות שירותו התאונן שתפקידיו בצבא אינם מספקים אותו, ולכן שאף תמיד לעבור ליחידה קרבית. לפני סיום שירותו ניסה לעבור לצנחנים אולם לא היה זמן מספיק להשלמת האימונים. בסיימו את השירות הסדיר עבר ליחידת קשר ובתפקיד זה שירת בהגיעו למילואים שבהם נפל. מרוב צמאונו לידידות וללימודים הצטרף כתלמיד מן המניין ל"בית ברל" וכאשר סיים את לימודיו במוסד זה הוצעו לו כל מיני עבודות מפתות אלא שהוא נאחז רק במה שקסם לו וקיבל עבודה כרכז תרבות בקרית הפלדה אשר בעכו, עיר מגוריו. בשעות הפנאי היה נוהג לחבר שירים ולאחר מכן היה משמיעם בהזדמנויות שונות באוזני חבריו ומכריו. היה משתתף במופעי ספורט שונים. ידיו היו מלאות עבודה תמיד – אם בעריכת עיתון אם בשיעורי עזר לתלמידי בית הספר התיכון. אך עם כל העבודה המגוונת שלו היה צנוע בהליכותיו ולא התנשא על חבריו. בין השאר ערגה נפשו לחבר ספר שינציח את גיבורי ישראל ומעלליהם בנפלם על מזבח המולדת, אך שאיפתו זו לא באה לידי ביטוי, כי גורלו הוא רצה שהוא יימנה עם אחיו הגיבורים. לפני פרוץ הקרבות של מלחמת ששת הימים הוא נקרא ליחידתו וביום כ"ח באייר תשכ"ז (7.6.1967), הוא היום השלישי לקרבות, נפל עמי בעקרבה אשר במבואות שכם. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנהריה. זכרו הועלה בחוברת "לזכר קדושים", אשר עיריית עכו הוציאה לזכר בניה שנפלו. ב"גוילי אש", כרך ד' ילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות ישראל, הובא מעזבונו. בספר "החטיבה שלנו" הועלה זכרו.