אלקובי (מימון), שלמה

בן זוהרה ושמעון. נולד ביום ט"ז בתמוז תש"י (1.7.1950) במרוקו. אח לשולמית, יהודית, פנחס, שושנה, מזל ורחל. בהיותו בן ארבע, בשנת 1954, עלה עם משפחתו ארצה. המשפחה השתקעה בצפת וכאן גדל והתחנך שלמה. הוא למד בבית הספר העממי "אגודת ישראל" ובתום לימודיו עבד במלטשת יהלומים בצפת כדי לעזור בפרנסת המשפחה. את השכלתו הרחיב בלימודים של משרד העבודה. שלמה היה בחור נאמן, מסור, אמיץ לב וטוב לב. נערץ על ידי משפחתו, חבריו ללימודים וחבריו לשירות. היה חרוץ, מתמיד, שקדן ומקובל בחברה. בהתקרב מועד גיוסו נלחם כדי להגיע למשמר הגבול, ולא ויתר עד שהגיע למקום שרצה בכל לבו להיות בו. הוא התגייס במחצית חודש פברואר 1968 והוכשר כלוחם במשמר הגבול. רכש ניסיון בתחום המארב והספיק לשרת שמונה חודשים עד לקרב ששם קץ לחייו. שלמה נפל בעת מילוי תפקידו ביום ג' בחשוון תשכ"ט (25.10.1968) במארב מחבלים סמוך לקיבוץ אשדות יעקב. בן שמונה-עשרה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי שבצפת. הותיר הורים, חמש אחיות ואח. לעילוי נשמתו נרכשו פרוכת ורימונים לבית כנסת.