אלקבץ, אהרון

בן דונה ומסעוד. נולד בשנת 1909 במוגאדיר שבמרוקו למשפחה ציונית-דתית שהיתה נודעת בכמיהתה לציון. הוא סיים את בית הספר היסודי במרוקו ובגיל 14 עזב את ביתו ונסע לצרפת, שם המשיך את לימודיו בבית הספר התיכון. בהיותו בן 16 התייתם מאמו וכעבור שנתיים, בשנת 1928, עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים. אהרון בחר את ירושלים כעיר מגוריו והצטרף כחבר לתנועת בית"ר. תפקידו בתנועה, פרט להיותו לוחם, היה להדריך את חבריו בשימוש בנשק. במאורעות 1929 השתתף אהרון בהגנה על יהודי העיר העתיקה. בימי פרעות ודמים הצטרף אהרון אל אותם בני ירושלים העתיקה שקיבלו עליהם את מרות הארגון הצבאי הלאומי. אחד התפקידים שהוטלו עליו היה אחסנת נשק בביתו וליווי מתפללים אל הכותל המערבי ובדרך חזרה ממנו. אהרון ראה בתפקידים אלו את גולת הכותרת של פעולותיו למען העם והארץ. ימים רבים עשה בעיר העתיקה ועמד בגבורה מול האוייב המתנכל למתפללים. בכ"ה בחשוון תרצ"ח (30.10.1937), בשובו מתפילת ליל-שבת ליד הכותל, נורו המתפללים, ובתוכם חברי "פלוגת הכותל" של בית"ר, שליוותה אותם לתפילה, על ידי מתנקשים ערבים. אהרון נפצע ונהרג במקום ושניים מחברי הפלוגה נפצעו קשה. אהרון הובא למנוחת עולמים בהר הזיתים. הניח אשה הרה, בן ובת. שמו הונצח ב"זכרם נצח", ספר הזכרון לחללי הארגון הצבאי הלאומי.