אלפסי, אבי
בן רוחמה ודוד. נולד בשנת תשי"ג (1953) במרוקו. בשנת 1956 עלה לארץ עם משפחתו והחל את לימודיו בבית-הספר היסודי 'רמב"ם' באשקלון. הוא המשיך במגמת מסגרות מיכנית בבית-הספר התיכון העירוני-דתי באשקלון. טרם גיוסו עבר הכשרה קדם-צבאית באלקטרוניקה. בתחילת דצמבר 1970 התגיס אבי כמתנדב לשירות חובה בצה"ל ושובץ בהתאם למקצועו בחיל האוויר. הוא השתלם בקורסים השונים והגיע לדרגת מקצועיות גבוהה ביותר. אופי תפקידיו בחיל האוויר כלל עבודה בתנאי לחץ ובסביבה רועשת, עבודה בטייסות בכל שעות היום ובכל מזג-אוויר, כולל פיקוד על חיילים וניהול מחלקה. בשנים 1970-1975 שירת בגף מטוסי 'נשר' בתפקידים מקצועיים ופיקודיים. היה חייל מצטיין, הן ברמה המקצועית והן ביכולת הפיקוד. בשנת 1976 נשא לאישה את אילנה ונולדו שלושת ילדיו. בשנת 1982 סיים לימודים במגמת אלקטרוניקה כטכנאי מוסמך, ובשנת 1987 עבר קורס הכשרה חינוכית לנגדים וקורס למערכות תקשורת. מפקדיו העידו עליו כי היה בעל מוטיבציה גבוהה, ושימש סמכות מקצועית בעיני חייליו. ביום כ"א בניסן תשנ"א (5.4.1991) נפל אבי בעת שירותו. הוא אושפז במצב קשה עקב מחלה ונפטר בבית-החולים הדסה עין כרם. אבי הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי באשקלון. הותיר אחריו אישה – אילנה, שתי בנות – בת-אל וחן, בן – דוידי, אם – רוחמה, וחמש אחיות – זהבה, רוזה, רינה, מזל וז'קלין. בן שלושים-ושמונה היה בנופלו. מדברי מפקדים: "יהיו מעשיו דוגמה ומופת לכלל היחידה. פעמיים היה חייל מצטיין. מעולה בביצוע תפקידיו השונים, תכונות אישיות הראויות לציון. כל מפקדיו הביעו הערכה לשירותו המעולה".