אלעזר נחלון
אלעזר, בן שולמית ואהרון, נולד ביום י"ג בתמוז תשי"א (17.7.1951) בשדה אליהו. הוא למד בבית-הספר המשותף של משקי הקיבוץ הדתי בשדה אליהו. אלעזר, היה בן למשפחה של ותיקי ההתיישבות החלוצית-הדתית בעמק בית-שאן. בצעירותו היה אלעזר חבר תנועת "בני עקיבא" והיה פעיל בעיקר בספורט. היה חבר בנבחרת האתלטיקה הקלה והשתתף בתחרויות אזוריות וארציות. כן היה חבר בנבחרת הכדורסל של שדה אליהו ובארגון הספורט "אליצור". בתנועת הנוער הדריך במחנות נוער ובטיולים. מגיל צעיר ניכרה אצלו נטייה כפולה – גם למקצועות טכניים וגם לטבע ולנוף הארץ. הוא היה רגיש מאוד לחי ולצומח, ואביו סיפר עליו, כי מסוגל היה ליהנות שעה ארוכה מהתבוננות בציפור, בדבורה או בפרחים. קרבה נפשית עמוקה שררה בינו לבין הוריו, אחיו ואחיותיו. כמו כן אהב את חבריו למשק והם אהבוהו. הוא היה גבר גבה קומה, טוב מזג, עניו וצנוע. כבן למשפחה דתית במשק דתי היה מקפיד בקיום המצוות, נאמן לדת ישראל ולתורתו ולערכים הלאומיים, היהודיים והישראליים.
אלעזר גויס לצה"ל בראשית דצמבר 1969. תחילה שירת בנח"ל, סיים קורס מ"כים והיה מפקד כיתה. אולם לאחר ששירת כשנה בנח"ל, התנדב לקורס טיס. בחיל האוויר החלה תקופה חדשה בחייו של אלעזר – תקופת חיים של צעיר דתי בקורס, שהוא אחד הקשים והארוכים בצה"ל, ואחרי-כן תקופת חייו של טייס דתי בטייסת מבצעית, שהגיע בה לדרגת סגן. למרות שהיה קשור מאוד למשפחתו, לא הרבה אלעזר לספר בבית על הבעיות שהטרידוהו בקורס טיס. אולם מפי חבריו שמעו ההורים, כי אמנם נתקל בבעיות, משום שהיו רק בחורים דתיים מעטים מאוד בקורס זה. אלעזר הצליח להתגבר על כל הקשיים בזכות נועם הליכותיו, מזגו הטוב, כישוריו הטכניים ואמונתו העזה. הוא סיים בהצלחה את הקורס והיה לטייס בחיל האוויר. כך התגשם חלום חייו של אלעזר, שחלם מאז ראה במו עיניו מביתו בשדה אליהו את פעולות מטוסי חיל האוויר בתקופת מלחמת ההתשה, בצד המזרחי של הירדן. למרות שהיה טייס צעיר, הוצע לו לטוס במטוס חדיש, מתוחכם ומשוכלל. לשם כך הסכים להתנדב לתקופת שירות נוספת. הוא נענה לאתגר זה אחרי שיקולים והתלבטויות, שנבעו מרצונו הגדול לשוב למשק ולעבוד בו. בערב יום הכיפורים תשל"ד היה אלעזר בביתו והספיק עוד לבנות סוכה יחד עם אביו. ביום הכיפורים בבוקר נחפז לטייסת שלו ויצא לטיסות מבצעיות ברמת הגולן ובחזית סיני. ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973) נפגע אלעזר ונהרג מפגיעת טיל נ"מ במטוסו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בשדה אליהו. השאיר אחריו הורים, אח ושלוש אחיות.
דברים על דמותו של אלעזר ראו אור בפרסומים שונים של קיבוץ שדה אליהו ושל הקיבוץ הדתי.
