אלסראיעה, בסאם

בנם של אמטירה ועייאד. נולד ביום 15.10.1984 למשפחה בדואית גדולה שרוב בניה משרתים בצה"ל; בן לשבט אבו ג'ווייעד השוכן בבקעת ערד, מדרום לכפר כסייפה, בפזורה הבדואית שבדרום הארץ. בסאם גדל והתחנך בכסייפה. עם סיום לימודיו החליט ללכת בעקבות אחיו, מוחמד, שהיה גשש מצטיין, ולהתנדב לצבא. מוחמד, ששירת ברצועת עזה, נפצע קשה כשהטנק שנסע בו עלה על מטען, אך למרות פציעתו הקשה ואובדן שני חבריו לטנק, דרש לחזור לתפקידו, ולאחר שיקומו הרפואי, חזר לשרת כגשש בעזה. בסאם שראה באחיו מודל לחיקוי, ביקש אף הוא להצטרף ליחידת הגששים, ולהמשיך את המסורת המשפחתית. עם גיוסו, ב-15.3.2004, הוצב בסאם בחיל הרגלים ונשלח לבית הספר לגששים. בתום טירונות בת שנים-עשר שבועות בבסיס האימון הפיקודי "דרום", עבר בסאם קורס גישוש בן חודש וחצי, ולאחריו הוצב בעוצבת "אדום" – האוגדה המרחבית המופקדת על הביטחון השוטף לאורך גבולה הדרומי של ישראל. מפקדיו וחבריו מספרים כי היה גשש ממושמע וחרוץ, מקצועי ומנומס, וכי אהוב היה על כולם. רב-טוראי בסאם אלסראיעה נפל ביום 11.12.2004 בפעילות מבצעית באזור נחל פארן שבערבה. אותו לילה יצא כוח של גדוד "קרקל" ממוצב "עשת" בג'יפ מסוג "האמר" בעקבות התרעה שהתקבלה בגדר המערכת שעל גבול ירדן. ארבעה נסעו ברכב: בסאם – הגשש, מפקדת כיתה, לוחמת ונהג. בשל הגשמים הכבדים שירדו באזור הייתה הדרך משובשת מאוד והנסיעה קשה. במהלך הסריקות שערכו איבד נהג הג'יפ את השליטה עליו, והרכב התהפך. בסאם, שבשל תפקידו כגשש לא היה חגור חגורת בטיחות נפל מתוך הרכב, ונמחץ למוות. צוות רפואי שהוזעק למקום נאלץ לקבוע את מותו. שלושת חבריו שנסעו עימו בג'יפ נפצעו קל. בסאם היה בן עשרים בנפלו. הוא הובא למנוחות בכפרו כסייפה. השאיר אחריו הורים ועשרה אחים ואחיות: סאלם, מחמד, עיידה, סבחה, נאגחה, עבד סאלם, ראידה, בסמה, זאהי ונאיף.