אלסידווי, יעקב
בן אסלן וג'נט. נולד ביום י"ח באלול תשט"ו (5.9.1955) בכפר- שלם, בדרומה של תל-אביב. משם עברה המשפחה ברוכת-הילדים לגור בקרית-שלום. את לימודיו היסודיים למד בבית-הספר 'רמז' שבתל-אביב. יעקב היה ילד נאה-למראה וחביב, אהוב על כל בני- המשפחה והשכנים. הרבה לקרוא את סיפורי-המקרא וחי בדימיונו בעולם התנ"ך. כבר בגיל צעיר בלט ברוחו הטובה, ששרתה עליו תמיד, והיה חביבם של המורים והחברים לספסל-הלימודים. לבו היה פתוח לעזור לחברים. דאגתו היתה נתונה למשפחה וביקש להקל על ההורים את עול הפרנסה על-ידי עבודה בחופשות – שלא יצטרך לבקש מהם מעות לבילוייו. בקרבת ביתו שכן מועדון שבני- הנוער של הסביבה נתאספו בו. יעקב היה הרוח החיה של החבורה ונהג לארגן מסיבות ותחרויות-ספורט. שיחק כדורגל בקבוצת הנוער. כן עסק בענף ההיאבקות וזכה לתעודה, המעידה כי הגיע למקום השני באליפות בתי-הספר בסביבה. משסיים את בית-הספר היסודי נמנע ממנו להמשיך בלימודים מחמת המצב הכלכלי בבית והוא התחיל לעבוד במקומות-עבודה שונים כדי להתפרנס ולסייע לבני-ביתו. בנובמבר 1973 גויס יעקב לצה"ל. לאחר הטירונות הוכשר כנהג-משאית, והועד לעסוק במקצוע זה ביחידת בית-הספר לצניחה ולהטסה. כותב מפקדי-היחידה: "הכרתיו כחייל נהג ביחידה. הוא משך את תשומת-לבי בקולו הרועם, שהיה בו ניגוד גמור למידותיו הגופניות. החלטתי מיד, כי הבחור יתאים לעבוד אתי כנהג, ואכן צדקתי. נרקמה בינינו מערכת-יחסים, שהיא הרבה מעבר ליחסי-גומלין בין מפקד לפקודו. הבחור כבש אותי בקסמו האישי ותוך פרק-זמן קצר הפך לבן-משפחה אהוב על כולנו. בעבודתנו המשותפת ידעתי רק נחת ושביעות-רצון. היה אדם שאיננו מרבה בדיבור, אך כאשר מדובבים אותו, ידע להתבטא כאדם בוגר, ודבריו היו מלאי-תוכן והעידו על ניסיון-חיים". יעקב הפיק סיפוק רב מעבודתו בצבא. אך זו לא האריכה ימים. ביום ט"ו באדר תשל"ה (26.2.1975) נפגע בתאונה והוא נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, חמש אחיות ושלושה אחים. במכתב-תנחומים למשפחה השכולהכתב מפקדו: "יעקב היה סמל לשקט ולאורך-רוח, לעליצות ולמסירות-נפש, אשר ליוו אותו בכל אשר הלך. את תפקידו מילא באורח מושלם – באחריות ובזהירות. דמותו הצנועה והמסורה תלווה אותנו ותהיה סמל לחבריו".