fbpx
אלנקוה, ישראל

אלנקוה, ישראל


בן שרה ומרדכי, נולד בחודש אדר תר"ף (1920) בטבריה. אחרי סיימו את בית-הספר העממי למד מסגרות והצטיין בזריזות ובהבנה גם במקצועות אחרים. שירת כנוטר בואלדהיים (כיום נווה-יער) והיה חבר ב"הגנה". כשפרצה מלחמת-העצמאות מיהר להתגייס, שירת כחבלן בחטיבת "כרמלי" והצטיין בשירותו. הוא נטל חלק בכיבוש עכו. אחרי נפול בן אחיו, משה אלנקוה, בא הביתה לנחם את המשפחה. בדבריו ובמכתב התנחומים ששלח אחרי שובו לבסיסו גילה הבנה עמוקה לערך הקרבת החיים למען חירות המולדת ("אך נחמה אחת לנו, שהוא נפל כגיבור ועל מות גיבורים עלינו להתפאר ולהתגאות בו – – "). ישראל עמד לשאת אישה (חיילת) אך לפני נישואיו יצא לפעולה לכפר בירווה, ליד עכו וטיפל שם בפירוק מוקש, כדי לפנות דרך לחבריו. הוא נפצע בהתפוצץ המוקש והובא לבית-חולים בחיפה. לאחיו ולארוסתו, שבאו לבקרו, אמר: "חיי – אפס… העיקר המטרה…". ישראל נפטר מפצעיו ביום כ"ט באייר תש"ח (7.6.1948) והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכפר חסידים.

כובד על ידי

דילוג לתוכן