אלמליח, אייל-אלי

בן לוציאנה ורוברט. נולד ביום ה' בטבת תשל"ד (30.12.1973), בבאר שבע. בן הזקונים למשפחה בת שלושה ילדים. אייל למד בבית-הספר היסודי "דקלים" בדימונה וכשעברה המשפחה לראשון לציון המשיך את לימודיו שם, בבית-הספר היסודי "הדרים" ובבית-הספר התיכון "גימנסיה גן נחום", במגמה לכימיה. היה תלמיד חרוץ, שקדן ויסודי, נער מרכזי ומוביל, בעל השפעה חיובית על כל הסובבים אותו. מוקף חברים וידידים, שניחן ברצון וביכולת לתת מעצמו לאחרים. לדברי מנהל בית- הספר בו למד, בלט אייל בחינוכו הטוב ובתרבות הדיבור. הוא דיבר מעט ועשה הרבה. כבר בצעירותו היה אייל עצמאי ובוגר ולא נרתע מקשיים. הוא אהב לומר: "קטן עלי", ואכן, כל מה שלקח על עצמו עשה בצורה הטובה ביותר. היה ספורטאי מצטיין, עסק בעיקר בטניס ובריצה. נער עליז, שופע שמחת חיים, כולו אמונה ואופטימיות. תחביבו הגדול והעיקרי היה האופנוע, עליו גמא מרחקים, לכל מקום שאהב. במחצית חודש מרץ 1992 גויס אייל לשירות חובה בצה"ל. הוא שאף להתגייס ליחידת הצוללות, אך משלא התקבל, התנדב ליחידת חיל רגלים המיועדת לתפקידים מיוחדים, לדיכוי האינתיפאדה בעזה. אייל סיים בהצלחה את מסלול הטירונות ונשלח להרחבת הכשרתו הקרבית בקורס מ"כים חי"ר ובקורס סמלים. בסיומם, קיבל דרגת סמל וחזר ליחידתו בעזה לפעילות מבצעית ולהמשך האימונים. לאחר תקופה יצא אייל לקורס קציני חי"ר, קיבל את דרגת הקצונה וחזר ליחידתו ברצועת עזה, לסגל הפיקוד. כאשר נשאל אייל על ידי אחד מבני משפחתו: "אתה לא מפחד?" ענה: "מפחדים, אבל זה עובר". לאחר תקופה הועלה לדרגת סגן. בתפקידו האחרון שירת אייל כקצין מבצעים באוגדת עזה. תפקיד אחראי ביותר ורב משמעות בגזרה העמוסה באירועים ובפעולות מבצעיות. לדברי מפקדו, השקיע אייל בתפקידו את כל זמנו וחשיבתו. הוא עבד במסירות וביסודיות. חבריו סיפרו, שאייל ראה בחברות ערך עליון, ועשה כל שניתן למען חבריו. גם בשעות קשות של מתח בגזרה ואחריות כבדה, בלט בשנינות והומור, בטוב לבו ובנועם הליכותיו. ביום ב' באדר ב' תשנ"ה (4.3.1995), נפל אייל בעת מילוי תפקידו. אייל נספה בתאונת דרכים בגליל, בכביש צוריאל-חורפיש, חודש ימים בלבד לפני מועד שחרורו מצה"ל. אייל הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בראשון לציון. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות – אדריאנה ואלין. בן עשרים ואחת היה בנופלו. לאחר מותו, הועלה לדרגת סרן. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "עם הגיעו לחטיבה, התבלטה מיד דמותו של אייל כקצין צעיר, נמרץ מאוד, מלא מוטיבציה ושמחת חיים. אייל התייחס לתפקידו כאל עבודת קודש והשכיל לשלב בעבודתו הבנה מלאה ובוגרת של חשיבות משימותיו עם חוש הומור ושנינות. כאשר היה צורך בביצוע משימה מורכבת, ידעתי כי אייל הוא האיש. כי יבצע תפקידו בצורה הטובה ביותר, כי כזה הוא אייל! "אייל נמדד, בראש ובראשונה, כאדם. דמות נערצת וראויה לחיקוי. לאייל היה רצון לגעת בקצה גבול היכולת – תכונה, ששייכה אותו לעילית לוחמינו ומפקדינו. הוא ביטא באופיו את הצבר הגאה והקפיד על קלה כעל חמורה. קצין אמיץ ועדין, פיקח ורציני, רגיש וממושמע. תכונות האופי אשר כה בלטו אצל אייל, התעצבו והתפתחו בהשפעת החינוך המסור אשר קיבל בביתכם."