fbpx
אלכסנדר, שמעון (אכסי)

אלכסנדר, שמעון (אכסי)


בן הלנה ויוליוס. נולד בד' בטבת תר"פ (26.12.1919) במהריש טריבאו שבצ'כוסלובקיה. ילדותו עברה עליו בעיר הולדתו, מקום שם למד בבית-הספר המקומי והיה חבר בתנועת הנוער "תכלת לבן". בשנת 1938, עם תום לימודיו בגימנסיה, עלה ארצה באחת מספינות המעפילים. הוא הצטרף להכשרה בקיבוץ רמת-הכובש ואחר כך עבר לכפר-גלעדי. בשנת 1940 היה בין חברי הגרעין מנהריה שייסדו את קיבוץ געתון. אכסי היה צעיר עליז, אוהב חיים ומוכן לסייע לכל הזקוק לתמיכה ולסעד. הוא בורך בדמיון עשיר ופורה, ורגשותיו ורשמיו ביטא בסיפורים פרי עטו ובאיוריו לסיפורים אלה. בעבודותיו התבטאה אהבתו הרבה לאדם ולטבע, ובעיקר לנוף הארץ. עם זאת היה מעורה בחיי הקיבוץ והיה בין ראשוני המתנדבים לכל משימה, הדריך עולים-מעפילים רדופי חרדות וטיפל בקבוצות-נוער. בשנת 1942 התגייס לפלמ"ח ושירת בו שלוש שנים, רוב הזמן בקיבוץ גבעת-ברנר. ידיעותיו היסודיות שרכש בסיוריו המרובים ברחבי הארץ הכשירוהו להיות מדריך נוער להכרת הארץ, ובטיולים הארוכים שערך עם חניכיו התחבב על הכל. בשנת 1946 השתתף כחבר בחוג אמני הקיבוץ, בתערוכה שהוכנה לקראת ועידה בקיבוץ יגור והוקדשה לשארית הפליטה. בתערוכה זו הוא ערך את פינת הצנחנים וזו היתה אחת מתרומותיו האמנותיות לקיבוצו: הוא עיצב את חגי ישראל על תכנם המתחדש, הכין הגדות מאוירות לחג הפסח, צייר קאריקאטורות למאורעות שונים, בנה צעצועים לילדים והוציא עלון לחיילים בשם "פרישת שלום מהבית". אור לי"ח בסיון תש"ו 16.6.1946)) נערך מבצע "ליל הגשרים", שבמסגרתו יצאו יחידות פלמ"ח לפוצץ אחד-עשר גשרי כבישים ומסילות ברזל בשמונה מקומות בארץ, על מנת לנתקה מן הארצות השכנות. אלכסנדר יצא עם יחידת פלמ"ח לפוצץ שני גשרים, גשר הרכבת וגשר הכביש, שנטו על נחל אכזיב. היחידה נתקלה באש שירו נוטרי הגשרים וארבעה-עשר לוחמים נהרגו: שלושה-עשר מתוכם, ואלכסנדר ביניהם, נהרגו כשהאש פגעה בחומר הנפץ שנשאו אתם וגשר הרכבת נהרס על הלוחמים שתפסו מחסה בין עמודיו. בן 27 היה בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בקבר אחים, בבית העלמין שבחוף הכרמל. הניח אחריו אשה ושני בנים. בשנת תשכ"ח (1968) הועברו עצמותיהם של י"ג חללי הפעולה לקבר שנכרה בלב האנדרטה שהוקמה לזכרם במקום נפילתם. קיבוץ נאות-מרדכי, ביתם של אשתו ובניו, הוציא לאור חוברת לזכרו ובה דברי חברים ובני משפחה על דמותו; כן הנציח הקיבוץ את זכרו בהקמת מועדון הנושא את שמו ובהקדשת פינת זכרון לו ולחבריו שנפלו במבצע.  

דילוג לתוכן