אלכסנדרוביץ, בנימין (“בני”, “יומי”)
בן ישעיהו וגניה. נולד ביום ו' בכסלו תש"ו (11.11.1945) בעיר מזריץ' אשר בפולין. תינוק היה כשאביו ניספה בידי הגרמנים ואביו הנוכחי אימץ אותו והוא בן שלושה חודשים. כעבור שלוש שנים, בשנת 1948, עלתה המשפחה לארץ. בנעוריו למד ב"ישיבה" ולאחר מכן בבית הספר היסודי "שערי תורה" בחיפה. היה חבר בתנועת "בני עקיבא" וגם השתייך ל"הפועל" ככדורגלן. התמחה בארכיטקטורה ובעיצוב פנים הבית בטכניון העברי בחיפה. היה מומחה לעבודות נגרות והקנה את המקצוע גם לבני המיעוטים שבתוכם היה יוצא לעבוד. נטה לצילום ותחביב זה העסיק אותו בשעות הפנאי. כאשר גויס לצה"ל התנדב לחיל הצנחנים אך לאחר שנגמרה תקופת טירונותו שוחרר מן הצבא בגלל מצבו המשפחתי. נקרא לדגל ערב מלחמת ששת הימים, ובשעת מילוי תפקידו, כשהוא משמש רץ ממונע בעת הפגזת הגיזרה הסורית, נפל בחורשת ראש פינה; זה היה ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967). הניח אשה הרה – ציפי. לאחר נפילתו נולדה בתו הקרויה על שמו – ביני. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. ב"ידיעון לתושב" שבהוצאת המועצה המקומית של קרית ביאליק, אשר הוקדש לנופלי הקריה, הונצח שמו.