אלכסנדרוביץ, אבינועם

אבינועם, בן שפרה וחנוך, נולד ביום כ"ה בתשרי תש"ט (28.10.1948), בחיפה. הוא סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי בחיפה ואחרי-כן למד בבית-הספר התיכון החקלאי "עירון" בחדרה. אבינועם היה אדם צנוע ונעים הליכות. הוא ניחן בעדינות נפש והקרין סביבו טוב-לב ואהבה. בזכות נועם הליכותיו רכש ידידים רבים והיה מקובל בכל חברה שנקלע אליה – כך היה בבית-הספר וכך היה אחר-כך בשירותו הצבאי. כשהיה בן שלוש-עשרה נפטר אביו והדבר השפיע על אופיו ועל מהלך חייו. הוא נשלח לבית-הספר החקלאי בחדרה וגם שם הפך עד מהרה אהוד על מוריו ומחנכיו ואהוב על חבריו לספסל הלימודים. הוא היה קשור בקשר עז לאמו שנותרה בודדה ונטל על עצמו לסייע לה בניהול בית העסק, ששימש מקור הפרנסה של המשפחה. כשסיים את לימודיו בחדרה החל לצאת עם חברתו מירה, שברבות הימים נשאה לאישה. אבינועם גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1967 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השלים קורס נהגי טנקים וקורס תותחנות והוצב בתפקיד איש צוות טנק בחטיבה 7. הוא השתתף בקרבות במלחמת ההתשה בסיני ובפעילות מבצעית ברמת-הגולן. גם בעת שירותו בצבא, בהיותו מרוחק מהבית, לא פסקה דאגתו למשפחתו. הוא השתדל להרבות בביקורים בבית ואת זמנו הפנוי ניצל לעבודה כדי לסייע לאמו. הוא היה חייל מסור וממושמע, שביצע בדייקנות ובשלמות את המשימות שהוטלו עליו. בתחילת אוגוסט 1970 שוחרר אבינועם מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואים של חיל השריון. לאחר השחרור מהשירות הסדיר עבד כמפעיל מתקן במפעל "דגון" בחיפה. הוא בנה בעיר זו את ביתו, שם התגורר עם רעייתו ועם בנו ובתו התאומים, שנולדו כשנה לפני שפרצה מלחמת יום-הכיפורים. במלחמת יום הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים בסיני. הגדוד שלו נטל חלק בקרבות הקשים על פריצת הדרך למעוזים הנצורים על גדת תעלת סואץ, קרבות בהם סבלה היחידה אבדות כבדות. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), בעת נסיון פריצה לעבר גשר פירדאן, נפגע אבינועם ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו אישה, בן ובת, אם ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.