אלכאוי, ערן

בן נעמי ועובדיה. נולד ביום כ"ו באייר תשכ"ח (24.5.1968) בראשון לציון. למד בבית-הספר הממלכתי-דתי 'סיני' בראשון לציון וסיים את לימודיו בגימנסיה 'גן-נחום' בעיר. ערן אהב לקרוא ספרים ולעסוק בספורט. הוא היה בחור עליז והתחבב על חבריו בשל יושרו וכנותו. בשלהי יולי 1986 גויס לצה"ל והתנדב לחיל-הצנחנים. לאחר הטירונות ולאחר שהוכשר כלוחם, נשלח לקורס קצינים ובסיומו חזר ליחידתו בתפקיד מ"מ. בעת ששימש כמ"מ השתתף ערן במחקר שערך בית-הספר למנהיגות בצה"ל, והוא נמנה עם עשרה קצינים מצטיינים, שסיפוריהם הובאו כדוגמה למנהיגות ומצוינות. ערן סיים קורס מ"פים בהצטיינות ומונה לתפקיד מפקד פלוגה ביחידתו. להלן כמה מהערכות מפקדיו, המצויות בתיקו האישי: "קצין טוב מאוד. מקורי ויעיל. ממלא את תפקידו ברצינות ותוך הפגנת ידע מקצועי רב. אמין ומסור." "בעל רמה אישית גבוהה. ממלא את תפקידו בקנאות ובמעורבות רבה. מקצועי ואכפתי." בסיכומי ראיונות עימו נכתב: "את כל תפקידיו מילא בהצטיינות, נמרצות, בעל דרישות גבוהות מעצמו ומחייליו ויחס בונה וחיובי." חבריו מספרים, כי ערן היה מפקד קשוח, ויחד עם זאת אדם ביישן. הוא שמר על ריחוק מחייליו, אך הדבר לא מנע ממנו לדאוג לכל אחד מהם באופן אישי ומסור. ביום ט"ז באדר א' תשנ"ב (20.2.1992), סמוך לכפר כפרא בלבנון, נפל ערן בקרב והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בראשון-לציון. השאיר אחריו הורים, אחות – ענת, שני אחים – יניב ושרון וחברה – גאיה. הוא קיבל תעודת הוקרה וכבוד על שירותו בקבע. במכתב תנחומים למשפחה כתב שר הביטחון דאז, משה ארנס: "סרן ערן אלכאוי נתן את חייו למען מולדתו. הוא היה קצין מקצועי, צנוע, אכפתי ואחראי. דרש מחייליו דרישות גבוהות תוך רגישות-יתר לחיי הפרט. הוא היה מנהיג כריזמטי, והיווה דוגמה אישית למופת". ובדברי ניחומים אמר הרמטכ"ל, רב אלוף אהוד ברק: "גיליתי מפקד נערץ ביותר ששאף תמיד לשלמות." הוריו של ערן תרמו ספר תורה לזכרו לבית-הכנסת 'שבזי' בראשון לציון. חברתו, גאיה, ערכה סרט לזכרו ובו דברים על דמותו. ארגון הסטודנטים היהודיים ברומא נטע עץ לזכרו ביערות הקרן הקיימת לישראל.