אלישע, רפאל (“רפי”)
בן יהודה וחנה. האב ממייסדי קואופרטיב "המקשר" בירושלים והאם דור רביעי למשפחת רבנים וגדולה תורה. נולד ביום י"א במרחשון תרצ"ז (27.10.1936). מילדותו היה שקט ומסוגר בתוך עצמו ונפש זכה ומוח יוצר שכנו בקרבו. העריץ את היופי ונפש האמן ששכנה בו ניזונה מהיופי שבעולם. את לימודיו היסודיים סיים בבית הספר הדתי "מעלה" ואת לימודיו התיכוניים – במגמה הריאלית – באותו בית ספר. עוד בימי שהותו בירושלים היה פעיל בתנועת "הצופים" בשבט "משואות". היה נתון לנגינה ואת חזות הכל ראה בציור. התחנה הראשונה בדרכו אל חיל האויר היתה השתייכותו לקלוב לתעופה לנוער בירושלים; במסגרת גדנ"ע עבר קורס טיס במטוס "פייפר" ואחד מתחביביו היה לבנות דגמי מטוסים. בשנת 1954 התגייס לחיל האויר ועבר קורס טיס בהצלחה רבה. לאחר שסיים את שירותו הצבאי כטייס קרבי בדרגת סגן השתתף גם במערכת סיני בתפקיד זה. לאחר מכן היה יוצא למילואים בכל עת, גם כשלא נדרש, והיה יוצא לטיסות רבות. אולם האמנות היתה בדמו ובנפשו ולאחר שהשתחרר מן הצבא החל ללמוד בבית הספר לאמנות "בצלאל". שנת לימוד אחת הביאה אותו להכרה מקצועית של אמנות הציור והפיסול, תחומים אשר לא חדל מלעסוק בהם גם בצבא. זמן מה עבד כטייס במטוס ריסוס של חברת "כים אויר" ולאחר מכן עבר לחברת התעופה "ארקיע", אשר בה עלה לדרגת קברניט, אף על פי שבשירותו במילואים בצבא עלה לדרגת סרן. עבודתו ב"ארקיע" היתה במשמרות ומכאן שהיתה לו שהות להשקיע את עצמו בקריאת ספרים מספרים שונים (רומנים, מחזות, דברי שירה, ביקורת וספרות מטוסים). בתקופה זו התחיל גם בכתיבת שירים, סיפורים וכיוצא באלה. בשנת 1964 נרשם לאוניברסיטת תל אביב לפקולטה למדעי הרוח. בצירוף מיוחד במינו של חוגי לימוד האמנות, התיאטרון והפילוסופיה, אשר בהם הצטיין, הראה את חריצותו ועל אף זאת צנוע היה ושקט ולא התהדר בדיבורים. באוניברסיטה רכש ידידים רבים שהעריצוהו והעריכוהו, כי חברתו הנעימה היתה אהודה עליהם. עמד בבחינות הגמר לתואר B.A בחוג לתיאטרון. ביקר בארצות הברית בשנת 1964 – והוא אז בן כ"ח – ומכתביו משם, המותחים ביקורת על האמריקאים ומנהגיהם, מגלים את עינו הפקוחה ואת אישיותו. ביוני 1967 עמד לגשת לבחינת הגמר בפילוסופיה. אך הנה פרצה מלחמת ששת הימים וכטייס השתתף בהפצצת חיל השריון המצרי בסיני. היה מחשב את כל מעשיו בהקפדה ומתכנן כל פעולה בטיסותיו כיאות לטייס בכיר. ביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), ביצע שלוש גיחות בהצלחה ומטרתה של הגיחה הרביעית היתה להכות במוצבי אום כתף, מערבית לניצנה. אך בשעות המאוחרות שלאחר הצהרים, כאשר צלל מעל שריון האויב, נפגע מטוסו באש ומכשיר הקשר קלט את דבריו האחרונים שנאמרו בקור רוח למופת: "נפגעתי. אבדתי את ההגאים. אני נופל. שלום". הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. מילגה על שמו ועל שם יורם הרפז נקבעה ותוענק שנה שנה (לתקופה של עשר שנים) לתלמיד מצטיין של בית הספר המקצועי התיכון על שם פ. הולץ בתל אביב (אשר ברשת "עמל"). לזכרם של שבעה סטודנטים של האוניברסיטה בתל אביב (ורפאל ביניהם) ולזכר אחד מעובדיה הוקמה קרן מילגות מטעם נשיא האוניברסיטה ומפירותיה הוענקה מילגה על שם כל אחד מן השמונה שנפלו במלחמת ששת הימים. בעלון תלמידי בית הספר המקצועי על שם ל. ו-פ. הולץ בתל אביב – "סדן" – הועלה זכרו. חלק מעזבונו הובא ב"גוילי אש", כרך ד' הוא ילקוט של עזבונות הבנים שנפלו במערכות ישראל.
