אלישעיה, גבריאל

בן רוזה ורפאל. גבריאל נולד בי' בתמוז תש"ד (1.7.1944) באירן. היה בן שני במשפחה בת שש נפשות. בשנת 1950 עלה עם כל בני משפחתו לישראל. עם עלייתם הם התגוררו במעברת "פרדסיה" ובבית עולים בנתניה. כעבור שנה המשפחה עברה להתגורר בצריפים בשיכון הוותיקים בנתניה, עד למעברם לשיכון קבע בשכונת רמת אפרים בעיר . את לימודיו בבית הספר היסודי סיים גבריאל בבית ספר "אלומות". בגיל ארבע-עשרה הוא עזב את לימודיו על מנת לצאת לעבוד ולסייע למשפחתו בפרנסה, על רקע מצבם הכלכלי הקשה ונכות אב המשפחה. גבריאל עבד בעבודות שונות ומזדמנות עד לגיוסו לצה"ל בשנת 1963. במהלך שירותו הצבאי שימש כנהג טנק שרמן והשתתף במלחמת ששת הימים בכיבוש רמת הגולן. הטנק בו נהג נפגע קשות וארבעת חבריו שהיו איתו נספו כולם, גבריאל נותר היחיד אשר שרד את התופת. אחרי שירותו הצבאי הוא עבד במפעל החרושת "פלנטקס" ולאחר מכן כדוור בדואר ישראל. ביוני 1966 התגייס גבריאל למשטרת ישראל ושימש כשוטר סיור. בני משפחתו מתארים את גבריאל כאדם שמח, חייכן, בעל חוש הומור, אהוב ואהוד על סובביו, אשר ראה בעבודת השיטור עמדה ממנה יושיט יד לאלה הזקוקים לעזרתו. גבריאל אהב לטייל בחיק הטבע ובחוף הים ליד ביתו, אהבה אשר הובילה אותו לראות כל פינה במדינת ישראל. בה' באדר תשל"א (3.3.1971) נפל גבריאל בעת שירותו. בן עשרים ושבע בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין בקריית שאול, תל אביב. הותיר הורים ואחים.