אלישיב, אלעד

בן אסתר ומיכאל. נולד ביום ט' באייר תשל"ג (11.5.1973) בירושלים. אלעד למד בבית-הספר היסודי "יפה נוף" שבשכונת בית הכרם, המשיך בבית-הספר התיכון "זיו" שבמקום, וסיים בבית-הספר התיכון "בית חינוך" בירושלים. אלעד נולד בלידה קשה, ורופאיו חששו כי לא יחזיק מעמד, אך הוא נלחם והצליח. פיזיותרפיה והתעמלות מחד גיסא, כוח רצון והתמדה מאידך גיסא, העמידו אותו על הרגליים ודחפו אותו קדימה. אלעד התעניין מאוד בספורט. אהבת חייו היתה קבוצת הכדורסל של "מכבי" תל אביב. הוא צפה בכל משחקיה, ניתח את כולם ואמר עליהם דברי פרשנות. אלעד ניחן בכשרון כתיבה, ומעידים על כך השירים שכתב. כשהיה בכיתה ט' התנדב לעזור בגן ילדים, במסגרת המחויבות האישית, וגם לאחר סיום המחויבות המשיך לשמור על קשר עם הגננת והגן. הוא עבד תקופה מסוימת במלון "הילטון" כעוזר לשף, במסגרת לימודיו בבית-הספר. אלעד גויס לצה"ל במחצית ספטמבר 1992 והוצב לחיל התחזוקה. לאחר הטירונות נשלח ליחידת מחסני החירום של מפקדת איזור יהודה ושומרון בתפקיד אפסנאי. להערכת מפקדו, היה חייל ממושמע אשר ביצע את תפקידו היטב. הוא היה אהוד על כולם, וכולם רצו בחברתו. ביום א' באדר תשנ"ד (12.2.1994) נפל אלעד בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. בן עשרים ואחת היה בנופלו. השאיר אחריו הורים ושלוש אחיות – רונית, שנולדה ביום שבו נולד אלעד, שבע שנים לפניו, יום חג משפחתי שנמהל בעצב מאז האסון, דגנית ומיכל. במכתב תנחומים למשפחה כתב הרמטכ"ל אהוד ברק: "אלעד, זכרונו לברכה, תואר על ידי מפקדיו כחייל שביצע תפקידו במסירות רבה, ביעילות ובשלמות, באחריות ובמוטיבציה, תוך גילוי רצון תמידי לעזור לחבריו."