אלישווילי, צבי

בן חנה ורפאל, נולד ביום כ"ה בשבט תרפ"ז (28.1.1927). למד בבית-ספר עממי ויצא לעבודה. עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה התנדב לצבא, ומשלא נתקבל בגלל גילו הצעיר הלך לשרת כנוטר. אחרי שישה חודשי נוטרות התנדב שנית לצבא והפעם נתקבל לבריגדה היהודית ושירת בה באירופה עד סוף המלחמה. אחרי שחרורו התנדב לפלמ"ח אולם נאלץ לבקש שחרור על-מנת לצאת לעבודה ולעזור לפרנסת המשפחה. עם פרוץ מלחמת- העצמאות חזר לשירות קרבי בפלמ"ח. הוא השתתף בהגנה על הדרך לירושלים ובפריצתה. בשעת ההתקפה על קטמון נפצע בגבו כשנשא עליו את חברו הפצוע, והוכרח משום כך ללכת זקוף וגלוי בשטח האש. שכב כשבועיים בבית-חולים וכשהחל להחלים הוצא ממנו, כדי לפנות מקום לזקוקים יותר. צבי הרגיש שעדיין הוא זקוק לטיפול והלך אל בית-החולים לבקש שיקבלוהו חזרה להמשך הטיפול. בדרך נפצע פצעים אנושים ברסיס-פגז. הוא הוחזר באמבולנס לבית-החולים ושם ביום י"א באייר תש"ח (20.5.1948), מת מפצעיו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים.