אליעזר, כרמלה (‘כמי’)

בת אברהם ורוחמה. נולדה ביום כ' בשבט תשט"ז (19.2.1956) ביפו, כבת רביעית למשפחה מיוצאי-בבל. מגיל צעיר דבק בה כינוי- החיבה 'כמי', שבו נודעה לכל בני-המשפחה ולחבריה. בקטנותה היתה ילדה שברירית ועדינה. בגן-הילדים ובבית-הספר היסודי בלטה בקרב חברותיה לספסל-הלימודים בניקיונה ובהופעתה המסודרת. מוריה השתמשו במחברותיה כדי להציגן כדוגמה לתלמידות האחרות. היא השקיעה עצמה בלימודים ובקריאת ספרים, והדבר השתקף בציוניה בתעודות. את לימודיה היסודיים עשתה כמי בבית-הספר הדתי 'רש"י' שביפו. משם עברה לבית- הספר העירוני תיכון ח' שבתל-אביב ובחרה במגמה של תכנות מחשבים. לימודים אלה הלהיבו אותה מאוד והשקיעה בהם את כל מרצה. התוצאות לא איחרו לבוא – היא עמדה בכל המבחנים בהצלחה רבה. בצד הלימודים העיוניים לא הזניחה כמי גם את תרבות הגוף. היא עשתה חיל בענפי-ספורט רבים והשתתפה במשחקים ובתחרויות. היא זכתה למדליות בתחרויות בין בתי-הספר בקפיצה לרוחק. גם בפעולות הגדנ"ע השתתפה באורח אינטנסיבי ביותר. בחברת בני-גילה נחשבה כמי לבת חביבה ורצויה ביותר. בבית-הספר התגודדו מסביבה תמיד בנות-כיתה רבות. דאגה לפייס בין חברים וחברות, שריב פרץ ביניהם בשל סיבה כלשהי. מחנכיה ציינו אותה לשבח על נימוסיה הטובים. היתה מלאת רגש, כנות ויושר. שנאה צביעות ודברי-חנופה – תוכה היה כברה. גם בבית היתה בת מסורה וטיפלה במסירות באחיה הצעיר. על-אף הרקע הדתי של ביתה וחינוכה לא פקפקה כמי כלל להתגייס לשירות ולהעניק שתי שנים יקרות ואת כל יכולתה המבורכת למולדת. ביום 1.9.1974 גויסה והוצבה לחיל-הים. עשתה את סדרת הטירונות, ובתעודתה מתנוסס ליד כל מקצוע הציון 'טוב-מאוד'. בגאוה ובחדוה לבשה את המדים המבהיקים והמרשימים של חיל-הים. בשמחה הסכימה לרדת ולשרת בבסיס הנמל אילת. עלתה לדרגת רב"ט. שירותה של כמי לא האריך ימים. הגורל המר התנכל לה בראשית דרכה בצבא, ובאחת הנסיעות בכביש הערבה נקפדו חייה הצעירים והמבטיחים. ביום ג' בשבט תשל"ה (15.1.1975) נפלה בעת שירותה. הובאה למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית- שאול. השאירה אחריה הורים, שתי אחיות ושני אחים. מפקדה של כמי כתב להורים השכולים: "כמי היתה סמל הטוהר והמידות הטובות. דאגה להוריה, אחיה ואחיותיה. את תפקידה מילאה בנאמנות ובמסירות בלתי-רגילה"