אליעזר, יורם

בן פירוזה ורפאל. נולד ביום י"א בכסלו תשכ"ד (27.11.1963) באשקלון. יורם למד בבית-הספר היסודי 'מימון' בעירו, והמשיך את לימודיו במדרשה הטכנולוגית-תורנית בשפיר. הדאגה לזולת היתה תכונת אופיו הבולטת – הן בבית-הספר היסודי והן בתיכון. תוך מתן דוגמה אישית – בפעולות התנדבות שונות – יישם הלכה למעשה את אמונתו זו: שאין אדם יכול לחשוב רק על עצמו ושומה עליו להיות קשוב לצורכי הזולת. ביולי 1981 התגיס יורם לחיל-הצנחנים, שכן חש עצמו מבצע שליחות לאומית לטובת המדינה שכה אהב. בשירותו זה בלטו בו תכונות המנהיג, ואך סביר היה שילמד בקורס קצינים. בגמר הקורס, עת פיקד על חייליו, שוב הראה עד כמה חשובה לו רווחת כל פרט: דאגתו לפקודיו היתה לשם דבר. מפקדיו ביקשוהו להמשיך בצבא הקבע, ומתוך אותה תחושת שליחות למדינה ולחברה אכן ניאות לכך. הוא המשיך ביחידת הצנחנים, הועלה לדרגת סרן ושירת בתפקיד מפקד פלוגה. גם בתפקידו זה הקפיד ללמד את חייליו אהבת המולדת והעם. הוא פעל, אפוא, לא רק כמפקד, המלמד ידי חייליו למלחמה, אלא גם כמחנך. הוא אף שמר על קשר הדוק עם המדרשה שלמד בה, ביקר לעתים קרובות ועודד את תלמידיה לנהוג כמותו ולהתנדב לצנחנים. מפקדיו ניבאו לקצין המבטיח עתיד מזהיר – אך לא כך אירע. ביום י"ז באדר תשמ"ז (18.3.1987) נפל בעת שירותו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי באשקלון. הניח הורים, שני אחים – אמנון ואורי ושתי אחיות – יהודית ותקוה. חיילי יחידת הצנחנים שבה שירת ומפקדיה הוציאו לזכרו חוברת זיכרון, ובה קורות חייו, ובעיקר דברי הוקרה, הערצה ואהבה למפקדם-חברם.