אליהו, ניסן

בן עירית וזכאי, נולד ביום י"א בתשרי תשכ"ב (21.9.1961) בעפולה. בילדותו פקדה מצוקה קשה את משפחתו, והיא נאלצה לעזוב את עפולה ולעבור לפתח-תקוה. ניסן השתדל מילדות להיות לעזר לבני ביתו. הוא השלים שבע כיתות של בית-ספר יסודי ויצא לעבוד בעבודות מזדמנות, לפעמים בשוק הירקות ולפעמים במלטשת יהלומים. עוד לפני שמלאו לו 18 שנים פנה ניסן לצה"ל וביקש להתגייס. הוא התקבל לקורס קדם-חובה כנהג טנק. באוגוסט 1979 התגייס ניסן לצה"ל ויצא לאימוני טירונות. אולם בגלל המצב המיוחד של משפחתו אפשרו לו לשרת קרוב לביתו. בספטמבר 1979 התאמן ניסן עם יחידתו ויצא למסע רגלי בנגב, מניצנים למצודת יואב. ביום כ"ב באלול תשל"ט (14.9.1979) התמוטט ניסן במהלך המסע ואיבד את הכרתו. הוא הובהל לטיפול במרפאת יחידתו, אבל הכרתו לא שבה עוד. הוא נפטר, ולפי חוות-הדעת של הרופאים מת מחולשה וממכת-חום. בן 18 היה במותו. ניסן הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בפתח-תקוה. הוא השאיר אחריו הורים ושתי אחיות. מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "הכרנו את ניסן תקופה קצרה, אך בתקופה זו למדנו לדעת ולהכיר אותו כחייל מסור. הוא ביצע את המוטל עליו על הצד הטוב ביותר". לזכרו, נתרם ספר-תורה לבית-הכנסת בעפולה עילית, שבו נהג להתפלל בילדותו.