אליאש, דוב (בעריש)

בן מלכה וישראל, נולד ביום י"ח בתשרי תרפ"ז (6.9.1926) באולקוש שבפולין. למד ב"חדר" ובבית-ספר עממי ואחר-כך למד חייטות ובתקופה מאוחרת יותר גם נהגות. כאשר כבשו הגרמנים את פולין, נלקח עם הוריו למחנה-השמדה נאצי, הועבר למחנות- עבודה ובסוף מלחמת-העולם שוחרר ממחנה בוכנוואלד על-ידי הצבא האמריקני. נדד ועבד במקומות שונים בגרמניה ובמורביה, ובשמעו על מלחמת-העצמאות המתחוללת בארץ התנדב לגח"ל. דוב הגיע לארץ ביום 30.6.1948 ונשלח מיד לחזית ירושלים, שם השתתף בקרבות ובשירותי-משמר. בליל 17-18 באוגוסט 1948 תפסו כוחותינו את השלוחה המערבית של "ארמון הנציב", ממנה נהגו הערבים לירות לעבר תלפיות. האויב תפס את השטח הגבוה של גבעת "ארמון הנציב" ופתח באש על הכוח, שהיה בשטח חשוף ונאלץ לסגת. בקרב זה נפל דוב ביום י"ב באב תש"ח (17.8.1948).הוא נקבר בשייח'-באדר א'. ביום י"ז באלול תש"י (30.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.