אליאש, גיא

בן דבורה ואברהם. נולד ביום כ' באייר תשכ"ו (10.5.1966) ברמת גן. גיא היה תינוק יפהפה, עיניו כחולות, גדולות ונבונות. בהיותו בגן הילדים, למד בעצמו לקרוא, הן מתוך סקרנות והן בשל רצונו להידמות לאחיו אייל, המבוגר ממנו בשנתיים. כשמלאו לו שמונה שנים עבר עם משפחתו לרעננה, שם למד בבית-הספר היסודי 'מגד'. המעבר והקליטה היו קשים עליו. נדרש לו זמן רב עד שיצר קשר עם ילדי הסביבה. הישגיו בלימודים היו בינוניים, אך דברים שהתעניין בהם, ידע היטב. בכיתה ה' הצטרף לתנועת-הנוער המחנות-העולים. הוא אהב מאוד את חברת הילדים, אהב טיולים ומחנות. את לימודיו המשיך בתיכון 'אוסטרובסקי', בכיתה י' עבר קורס הדרכה, והחל להדריך בתנועה. שנתיים שיחק בקבוצת הכדור-רגל של הפועל רעננה. גיא, אהב ספרות ושירה, קרא ספרות רב גונית, התעניין וידע שפות אחדות, ואהב מוסיקה. הוא נחשב כבעל חוש הומור מיוחד, וכלוחם צדק, הנאבק על דעותיו ללא פשרות. גיא ניהל ויכוחים ערים עם מוריו בנושאים השונים, ומאוד לא אהב את מסגרת בית הספר. עם כל זאת מילא את חובותיו, ועמד בבחינות הבגרות בהצלחה. טרם גיוסו עוד הספיק לטייל חודשיים באירופה. בשלהי אוקטובר 1984 גויס לשירות חובה בצה"ל ושובץ לשירות בחיל-האוויר ביחידת נ"מ. בתום הטירונות עבר קורס מ"כים וקורס סמלים בתחום המקצועי, והמשיך לבית-הספר לקצינים. שלב זה הוא לא סיים, וביכר לשרת בחיל שדה מאשר לשמש מדריך בבית-הספר לנ"מ. גיא הצטיין בחוש ביקורת מפותח, שהביא להפקת לקחים ועשייה טובה יותר, בנושאים השונים בגדוד. באמצע ספטמבר 1987, במהלך מארב ברצועת הביטחון, נתקל המארב במחבלים. גיא, שהשתתף במארב זה, יצא כשידו על העליונה. למרות שהמחבלים לא הושמדו, משימתם סוכלה והם נסו על נפשם בהשאירם מאחוריהם את נשקם ואת ציודם. במשך שלוש שנים שירת גיא נאמנה את הגדוד, וביצע תפקידיו ללא דופי. ביום ט"ז בתשרי תשמ"ח (9.10.1987) נפל גיא בעת מילוי תפקידו. באמצע חופשת השחרור נקרא גיא להחליף מפקד שהיה אמור לרדת מהקו. בעת סיור בוקר בין המוצבים בגבול לבנון, איבד הנהג את השליטה על הרכב, הנגמ"ש התהפך וגיא, שהיה מפקד הנגמ"ש וישב בצריח, הועף ממנו ונהרג. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי ברעננה. השאיר אחריו הורים ושני אחים – אייל ושי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "הגדוד איבד את אחד הטובים שבלוחמיו. בכל שרשרת התפקידים שמילא, גילה אכפתיות, מקצועיות ורצון לבצע הכול בצורה מושלמת וללא דופי… אשריכם שגידלתם בן שכזה, הלוואי וירבו כמותו בישראל"